Page 36 - Tel Hai Book
P. 36
34יוחנן פטרובסקי-שטרן
בהסתמך על ניסיונו הצבאי של טרומפלדור אציע כמה דרכים לתקן את
הפגמים האלה .טרומפלדור ניצב על פרשת דרכים של ההיסטוריה החברתית
והתרבותית של רוסיה בראשית המאה העשרים .המושגים 'קצין'' ,יהודי',
'הצבא הרוסי' ו'ציוני' היו שונים בתכלית ברוסיה הצארית לפני מלחמת
רוסיה–יפן בשנים ,1905–1904במהלכה וסמוך לאחריה ,מאשר היום .שחזור
משמעותם של מושגים אלה הוא הנחת היסוד המתודולוגית שלי .כותרת המאמר,
'ה"מלחמה ושלום" של יוסף טרומפלדור' ,מרמזת לא רק על הערצתו לטולסטוי
אלא גם על פרדוקס מרכזי בחייו :מסירותו למפעלים חברתיים וחינוכיים מצד
אחד ,וחיפושיו המתמידים אחר מעללים צבאיים מצד אחר .טולסטוי קרא לרומן
הגדול שלו 'מלחמה ושלום' ('וֹוינה ִאי ִמיר') ,ואת המילה 'מיר' כתב בכתיב שהיה
מקובל ברוסית לפני ,)миръ( 1917שפירושה היה קהילה כפרית .כשתיקן המוציא
לאור את הכתיב миръל ,мир-שפירושה שלום ,נוכח טולסטוי שבגרסה החדשה
יש לשם הספר כפל משמעות ,והוא לא תיקן אותו 3.טרומפלדור היה פציפיסט
מושבע בנוסח טולסטוי שסלד מאלימות ושאף לבנות 'מיר' ,חברה אוטופית
המבוססת על עבודה ,הן במחנה שבויים ביפן הן בקהילה חקלאית בארץ ישראל.
בהיעדרו של מאגר ארכיוני של מקורות רוסיים צבאיים אינני מציג ראיות
תיעודיות חדשות על טרומפלדור ,אלא פרשנות ביקורתית חדשה על המקורות
הקיימים .אלה כוללים את זיכרונותיהם של הארץ-ישראלים (כמו שכינו את עצמם
המתיישבים היהודים בארץ ישראל באותו הזמן) ,מאמרים של טרומפלדור שלא
פורסמו ,מכתבים שכתב לאנשים ולמוסדות שונים ,והמסמכים המצויים בארכיונים
שונים בישראל .הפרשנות החדשה תסייע להציג אותו כאדם שהיה נטוע בסביבתו
ובה בעת חלק עליה; כמי שעמד על פרשת דרכים של מגמות נוגדות ומתחרות של
התרבות היהודית באירופה בשלהי המאה התשע-עשרה ובראשית המאה העשרים.
מעולם לא קצין ,תמיד קצין
המצבה המפורסמת ,האריה השואג ,פסל בסגנון בבלי מאת אברהם מלניקוב,
שהוצב מעל קברם של שמונת המגינים שנהרגו בתל חי ,מביעה כוח ,עוצמה,
זעם וכאב .מבחינה סמלית היא משווה את טרומפלדור ואת מגיני תל חי ל'גור
אריה יהודה' מן התורה (בראשית לט ,ט) ול'נצח האריה משבט יהודה' מן הברית
החדשה (חזון יוחנן ה .)5 ,טרומפלדור ועמיתיו ההרוגים מייצגים אפוא לא רק את
פרשנות זו שלי לאוסף כתביו הקלאסי והשלם של טולסטוי ,עומדת בניגוד לדעת החוקרים 3
בימינו (שנוטים להתעלם מהמשמעות הדתית והפטריארכלית העמוקה יותר של 'מיר'
כקהילה כפרית וכלל האוכלוסייה של חברה מסוימת) .ראו ,למשל ,פרשנות מלומדת אבל
מוטהN. A. Es’kova, ‘Chto oznachaet slovo mir v nazvanii romana L’va Tolstogo’, ,
Novyi mir, 7 (2006), pp. 204–205
