Page 35 - Tel Hai Book
P. 35
ה'מלחמה ושלום' של יוסף טרומפלדור:
מ ַהגיֹוגרפיה ציונית אל היסטוריה תרבותית
יוחנן פטרובסקי-שטרן
יוסף טרומפלדור ,גיבור פורט ארתורַ ,גליּפולי ותל חי ,היה אגדה בימי חייו,
ולאחר מותו נעשה מושא להערצה .הוא היה הדמות השנייה שנכנסה לפנתיאון
התהילה של הציונות אחרי תיאודור הרצל .טרומפלדור היה לוחם ועובד אדמה.
הביוגרפיות שנכתבו עליו הציגו אותו כדמות מופת במסגרת מה שאפשר לכנות
בזהירות כ' ַהגיוגרפיה ציונית' 1.אולם עדיין לא נחקרו יחסו של טרומפלדור
לתרבות הרוסית ,חילוקי הדעות בינו ובין הארגונים היהודיים שייסד וניהל ברוסיה
הצארית ובאימפריה העות'מאנית ,ויחסי האהבה–שנאה שלו עם הצבא הרוסי ,שבו
התעצבו כישורי המנהיגות שלו והאידיאליזם הנחוש שלו ,שהיו המפתח להצלחתו
ולכישלונו גם יחד.
מאמר זה מתמקד בהיבט אחד של חייו :שירותו בצבא רוסיה .האם היה,
כמו שטענו רבים ,גיבור שזכה להערכה חסרת תקדים ,אביר במסדר גריגורי
הקדוש 2,קצין רוסי ממוצא יהודי שעורר יראת כבוד? האם פנה אל הציונות בגלל
האנטישמיות של מפקדי הצבא הרוסי והפקידות הרוסית ,שהייתה מאוסה עליו,
או שהיו לכך סיבות אחרות ,מעשיות? האם עיצב שירותו הצבאי את כישורי
מנהיגותו? ואם כן ,כיצד? על שאלות אלה ודומות להן יש לענות לא בגלל
הספקנות הפוסט-מודרנית שאנו חשים כלפי היסטוריוגרפיה בנוסח תומס ַקר ַלייל,
שקושרת הילת גבורה לאישים היסטוריים ,אלא מפני שטרומפלדור לא נדון
במחקר עד כה כדמות היסטורית שפעלה בנסיבות זמנה ומקומה ,על רקע זהותו
המורכבת והכוחות הפנימיים והחיצוניים שהניעו אותו .הוא ראוי ליותר מזה.
להערצה לטרומפלדור אחרי מותו יש מקבילה מעניינת ביחס הציבורי לשרידים שנותרו מחייו 1
ומשירותו הצבאי (כגון היד התותבת) .ראו G. Noga-Banai, ‘The Contested Ownership 2
of Yosef Trumpeldor’s Arm-Reliquary: A View from a Christian Perspective’,
Jewish Quarterly Review, 105, 3 (2015), pp. 399–414
אות המסדר הבכיר ביותר לחיילים בדרגות נמוכות בצבא הרוסי ,שהוענק על ביצועי מלחמה
מצוינים.
33
