Page 30 - Tel Hai Book
P. 30
28יעל זרובבל ואמיר גולדשטיין
דן פורת בוחן את השינויים בתיאור פרשת תל חי בספרי הלימוד שנלמדו בבתי
הספר ,מקום המדינה ועד ראשית המאה העשרים ואחת במקצועות שונים כדוגמת
מולדת ,ספרות והיסטוריה .הנרטיב החינוכי הרשמי הוכתב על ידי הממסד ומבטא
את התמורות במציאות הישראלית ובעמדות האליטה .במאמרו 'יוסף הגיבור
ו"סופרמן" :הנרטיב החינוכי על דמותו של טרומפלדור ועל אירועי תל חי' הוא
מצביע על כך שבעשורים הראשונים שלאחר קום המדינה סיפור תל חי וסיפורו
של טרומפלדור שימשו כבסיס לנרטיב הרואי שהועבר לנוער .נרטיב זה תאם את
המצב המלחמתי המתמשך שבו הייתה נתונה מדינת ישראל .בשנות התשעים ,עם
השינוי באתוס הציוני ועל רקע הסכמי אוסלו ,מזהה פורת תהליך שינוי בנרטיב
החינוכי מתיאור מיתי לתיאור היסטורי שמדגיש את ההקשרים ההיסטוריים
הכלליים והמדיניים ומצמצם את היסודות ההרואיים שבסיפור האירוע .בראשית
המאה העשרים ואחת ,עם התפוגגות תהליך השלום וכתוצאה מהשינויים
הפוליטיים נעשו ניסיונות ,בין היתר באמצעות כלים טלוויזיוניים ואינטרנטיים,
לחדש את הדגש על הגבורה באירועי תל חי ולהאדיר את דמותו של טרומפלדור.
אולם ניסיון זה התרחש בשנות האלפיים ,שבהן העמיק קו השבר בין אלה שרואים
את דמותו של טרומפלדור כמודל לאלה שמערערים על המסר הסמלי של דמותו
ושל אימרתו .הניסיון של מערכת החינוך הפורמלי להכתיב מחדש את הנרטיב
ההרואי של טרומפלדור עלה כניגוד לנרטיב הציני שמערער על מיתוס ההקרבה
של תל חי שאף הוא נידון בשער זה.
מאמרה של רוני שריג מתחקה אחר הייצוגים של קרב תל חי ושל יוסף
טרומפלדור בשירים הישראליים במאה השנים שחלפו מהאירוע ,כראי לתהליכים
החברתיים והתרבותיים שהתחוללו בתקופה זו .כפי שמראה המאמר 'טרומפלדור
בגליל וקונצ'רטו לחליל :מיתוס תל חי מהזמר העברי של שנות העשרים ועד
ההיפ-הופ של שנות האלפיים' ,התבטאה ביצירת מסורת תרבותית ,אומנותית
ומוזיקלית רחבת היקף שתרמה להבניית טקסים ,חגיגות ואירועים מגוונים
ולעיצוב הזיכרון והמיתוס של טרומפלדור ותל חי .במרכז יצירה ועשייה זו עמד
המלחין והמנצח יהודה שרת ,שהדגש ששם על הביצוע המקהלתי של יצירתו
האומנותית בשיתוף הקהל הפך אותה למעין תפילה חילונית .בד בבד עם חדירת
סגנונות מוזיקליים חדשים ,הרוק בשנות השבעים וההיפ-הופ בשנות האלפיים,
עסקו השירים החדשים על תל חי בניתוץ המיתוס שאומץ וטופח בתחום
הזמר בתקופת היישוב וראשית שנות המדינה .בתהליך זה שימש 'טרומפלדור'
כמושג וכסמל בשירי מחאה חברתיים ופוליטיים ,שרבים מהם אנטי-מלחמתיים
ופציפיסטיים .אך ניתוץ המיתוס בשירים החדשים יצר גם זיכרון שונה של
טרומפלדור כדמות שקשורה לשלום ולמאבק נגד מלחמות ועוולות חברתיות,
והשיבה לו את המורכבות שאבדה לו בהצגת דמות אגדית חד-ממדית בשירי
העשורים הקודמים.
