Page 26 - Tel Hai Book
P. 26
24יעל זרובבל ואמיר גולדשטיין
לברוג התבוננות היסטורית-חברתית 'מלמטה' על השקפת העולם ותהליכי עיצוב
הזהות הלאומית באותה תקופה.
מאמרו של אמיר גולדשטיין' ,העלייה לתל חי בי"א באדר כזירת מערכה
פוליטית ( ,')1947–1928עוסק אף הוא בעלייה לתל חי ,ומתחיל בנקודה שבה
מסתיים המחקר של ברוג .הדיון מתמקד בעלייה התנועתית לאתר ב'יום תל חי',
י"א באדר ,ובוחן את האירוע השנתי כמסע צליינות טרנספורמטיבי שבו התחולל
תהליך כפול שהיו בו מגמות מנוגדות :המסע לתל חי וההשתתפות בטקסים
המשותפים בקברי הגיבורים הלאומיים תרמו להעצמת הלכידות הפנימית
בתוך התנועות ,אך בה בעת השהות במקום הקדוש בזמן הקדוש הסלימה את
התחרות על האחיזה במיתוס ואת היריבות הבין-תנועתית .העימותים בקרבת חצר
תל חי ובסמוך לקברים הגיעו לא אחת עד סף קטטה ,והוועד הלאומי והמשטרה
הבריטית נקראו להרגיע את המפגש הטעון .המאמר מצביע על העליות והמורדות
בהיקף העלייה לתל חי ובחשיבותה .מה שהחל בכמה עשרות בית"רים שעלו
לתל חי בי"א באדר תרפ"ח ( ,)1928הגיע בימי השיא של הריטואל ,באמצע שנות
השלושים ,לאלפים רבים .ההגמוניה הפועלית ביישוב ,האפקטיביות הארגונית של
תנועת העבודה ופריסת יישוביה בגליל ,הביאו לכך שרוב העולים לרגל בשנים
אלה היו מתנועות הנוער הציוניות-סוציאליסטיות .המאמר בוחן את מגוון הדעות
במפא"י על המסורת המתפתחת של העלייה לתל חי ,וחושף אמביוולנטיות בדיון
אם עלייה לקברי קדושים לאומיים היא טקס ראוי לתנועה סוציאליסטית.
במיתוס תל חי קיים מתח מובנה בין התייחסות לקבוצת הנופלים כקבוצה
שוויונית של מגינות ומגינים שמסרו את נפשם למען המולדת ,למעמד המודגש
לו זכה יוסף טרומפלדור בתהליך ההנצחה .ברוב הטקסטים שנכתבו על תל חי
האפילה דמותו של 'הגיבור הגידם' על חבריו .עם זאת היה לפרשת תל חי גם
היבט מגדרי שזכה בהכרה מסוימת בזמנו ,אך זו דעכה ברבות השנים .לראשונה
בתולדות היישוב היהודי המתחדש בארץ נפלו נשים עבריות בשדה הקרב ומנו
שליש מכלל הקורבנות באותו אירוע .נושא זה ניצב במרכז מאמרה של סמדר
סיני' ,הנופלות הראשונות ,דבורה דראכלר ושרה צ'יזיק ,ומקומן בסיפור
תל חי' ,הבוחן את מיקומן של מתיישבות-מגינות אלה שהצטרפו לתל חי בפרשה
ההיסטורית ובעיקר במיתוס תל חי כפי שעוצב בתקופת המנדט .המאמר מצביע
על כך שבשנות העשרים זכו הנופלות ליחס מובחן שהדגיש את מותן של הנשים
בקרב .יחס זה בא לידי ביטוי בחלוקה לשני קברים נפרדים ,אחד לחברים ושני
לחברות בעת הקבורה הראשונית של חללי הקרב בכפר גלעדי וכך גם לאחר
מכן ,ב ,1924-כשנערכה קבורה נוספת בבית העלמין המשותף לכפר גלעדי
ולתל חי .בשנות העשרים הראשונות זכו דראכלר וצ'יזיק להנצחה ייחודית
לעומת הנופלים הגברים (להוציא טרומפלדור) הן בספרו של יעקב יערי-פולסקין,
'חולמים ולוחמים' ,הן ב ְגלויות עם דמויותיהן שהופצו בארץ ובקהילות היהודיות
