Page 29 - Tel Hai Book
P. 29
מבוא 27
שנועדו להפיץ את תכניו של מיתוס תל חי ואת גבורתו של יוסף טרומפלדור
בקרב יהודי פולין .המאמר מצביע גם על גישתו השונה של העיתון הרדיקלי
' ֶירֹוזֹולימה ויזוֹולֹונה' ( ,Jerozolima Wyzwolonaירושלים המשוחררת) ,אשר
עורכיו מיעטו להתייחס למיתוס תל חי והעדיפו להתמקד בדמותו של שלמה בן
יוסף כבסיס לאגדת גבורה לאומית חדשה ורלוונטית יותר מזו של טרומפלדור
למציאות של סוף שנות השלושים .תהליך זה הקביל לצמיחת הסמל של
עולי הגרדום בקרב החוגים המקסימליסטיים בתנועה הרוויזיוניסטית בארץ
בשנות השלושים ,שבישר על צמיחת דגם חדש של גיבורים לאומיים בקרב
הימין הציוני30.
ייצוגי המיתוס :היבטים תרבותיים
השער הרביעי' ,ייצוגי המיתוס :היבטים תרבותיים' ,מוקדש בעיקרו לבחינת
התהליכים שעבר מיתוס תל חי מאז הקמת המדינה ועד ימינו .הדורות המאוחרים,
שעבורם הייתה תל חי התרחשות היסטורית נושנה ,המשיכו לעסוק באירוע
בהקשרים תרבותיים ,חינוכיים ומקומיים שונים .התייחסותם לתל חי הצביעה הן
על גיוון אידיאולוגי בזיקה לשינויים חברתיים ,רעיוניים ופוליטיים שעברה החברה
הישראלית ,הן על ריחוק נפשי ותודעתי שנוצר במהלך הזמן ביחס למושגים
שעמדו בבסיס המיתוס.
עמית עסיס ממקם את האמירה המיתית של טרומפלדור בהקשר הפרשני של
תקופתה ,וטוען שההתקבלות הנלהבת שלה בחברה היישובית דורשת הסבר לא
פחות מהכחשתה המאוחרת במלאות מאה שנים לאירוע .המאמר ' "טוב למות"
בשנות העשרים :קריאה היסטורית-קיומית במילותיו האחרונות של טרומפלדור'
מסתמך על הספרות הציונית הקנונית והפופולרית בת הזמן ,בטענה כי דבריו של
טרומפלדור נאמרו והובנו על רקע החוויה היהודית של מפנה המאות ויותר מכך —
של מלחמת העולם הראשונה .חוסר התוחלת של היהודים באירופה בעידן שבו
מלחמות נערכו בשמן של מדינות לאום נחשף בצורה בוטה .נוכח מיליוני האנשים
שמצאו את מותם במלחמת העולם הראשונה ומציאות החיים הקשה שלאחריה,
המוות נתפס כבלתי נמנע ,אך נוכחותו גם הדגישה את החירות והשרירותיות
שבבחירה האנושית .בתודעת חלוצי התקופה המוות לא נתפס באותן שנים כמחיר
שאותו ראוי לשלם בעבור הגשמת האוטופיה הלאומית אלא כעתיד בלתי נמנע
המאיר את הבחירה בחיים בארץ באור קיומי .דבריו של טרומפלדור ,שניצבו
במרכז מיתוס תל חי ,העניקו משמעות חיובית לתהליך הגשמת הציונות והאדירו
את מאמציהם של החלוצים למען עמם וארצם .עסיס מסביר כיצד פרשנות קיומית
זו הפכה פחות ופחות נגישה לבני תקופות מאוחרות יותר.
30א' גולדשטיין ,גבורה והדרה :עולי הגרדום והזיכרון הישראלי ,ירושלים .2011
