Page 22 - Tel Hai Book
P. 22
20יעל זרובבל ואמיר גולדשטיין
מיתוס תל חי כביטוי מובהק לאתוס ההגנתי שהתפתח באותה תקופה והצביעה
על השינוי שהתחולל ככל שהיישוב היהודי אימץ דרכי פעולה דינמיות והתקפיות
יותר .ערך תל חי כמודל צבאי פחת בשנות היישוב המאוחרות ,אך הוא הוסיף
לשמש כסמל לגבורה ולהקרבה ,לרעיון שאין לנטוש יישוב עברי ולאמונה כי
ההתיישבות היא שתקבע את גבולות הריבונות היהודית.
תל חי בין ימין לשמאל
דב רבין ,מאנשי העלייה השלישית ,שעשה את דרכו עם קבוצת חלוצים מעתלית
כדי לקחת חלק באזכרה הראשונה לחללי תל חי בכפר גלעדי במארס ,1921
סיפר' :ראינו קהל בן 300איש בקירוב ,בהם לא מעטים נושאי רובים ,מתגודדים
ורוגשים' .בירור מהיר העלה כי פרץ ויכוח בין חברי כפר גלעדי ובין 'אנשי תל-חי,
הטוענים כי יש להעביר לשם את עצמות החללים ,שנתנו את נפשם בהגנה עליה,
ואומרים לפתוח את הקברות' 21.הקברים אומנם עברו שנים מספר לאחר אירוע
זה ,המלמד על ממד בולט של מיתוס תל חי :הנטייה להיאבק על הבעלות על
הנצחת האירוע ועל משמעותו.
מאפיין בולט של מיתוס תל חי בשנות פריחתו היה הממד הפוליטי הבולט
שנלווה לו .שני הזרמים המרכזיים בתנועה הציונית ביקשו לאחוז בו .הימין
והשמאל הציוני יצקו פרשנויות שונות לאגדת הגבורה של טרומפלדור ולמחוז
הזיכרון תל חי .בעימות הפוליטי והרעיוני הזה נשזר גם ויכוח על העמדות
שהשמיעו מנהיגי התנועות בשלהי 1919ובראשית ,1920ערב פרשת תל חי.
על רקע זה הודגש המאבק בין התנועות על שיוכו הפוליטי של המיתוס ועל
הלגיטימיות לשאת את שמו ולהגדיר את עצמן כממשיכות דרכו22.
אולם פרשת תל חי היא פרשת מפתח ביחסים שבין תנועת העבודה לתנועה
הרוויזיוניסטית לא רק בהקשר של המאבק הפוליטי על עיצוב הזיכרון הקולקטיבי,
אלא גם בתפיסות השונות על עתידו של היישוב בתקופה שבה התרחש האירוע
ההיסטורי .חילוקי הדעות בשאלת העמידה או הנסיגה מתל חי התגלעו בין
זאב ז'בוטינסקי ובין מנהיגי מפלגות הפועלים חמש שנים לפני הקמת התנועה
הרוויזיוניסטית וראשית המאבק הפוליטי בינה ובין תנועת הפועלים .התבוננות
מעמיקה חושפת את שורשי המחלוקת ואת קווי המתאר של הניגודים שהתחדדו
ד' רבין' ,באזכרה הראשונה של חללי תל-חי' ,דבר.19.3.1961 , 21
י' גולדשטיין וי' שביט' ,יוסף טרומפלדור כדמות מופת והוויכוח על "'שייכותו" התנועתית', 2 2
כיוונים ,)1981( 12 ,עמ' Y. Zerubavel, ‘The Politics of Interpretation: Tel Hai ;21–9
in Israel’s Collective Memory’, AJS Review 16, 1–2 (1991), pp. 133–160; Ch.S.
Libman and E. Don-Yeḥiya, Civil Religion in Israel: Traditional Judaism and
Political Culture in the Jewish State, Los Angeles, 1983, pp. 45–47
