Page 20 - Tel Hai Book
P. 20

‫‪  18‬יעל זרובבל ואמיר גולדשטיין‬

‫מוסטפא עבאסי ממקם את פרשת תל חי בהקשר ההיסטורי הרחב של‬
‫ריבוי תקריות וחוסר יציבות בולט בתקופת המעבר ובתהליך עיצובו של ה ֵסדר‬
‫המעצמתי‪-‬מנדטורי החדש בארץ ישראל‪ ,‬בלבנון ובסוריה לאחר מלחמת העולם‬
‫הראשונה‪ .‬במצב האנרכיה ששרר באזור נהרגו מאות אזרחים וחיילים‪ ,‬כפרים רבים‬
‫במרחב נהרסו‪ ,‬נבזזו ונשרפו ועשרות אלפי תושבים הפכו פליטים‪ .‬המאמר 'לא‬
‫לבדה בסבל‪ :‬פרשת תל חי וכינון הסדר החדש בסוריה רבתי בשנים ‪'1920–1919‬‬
‫מתמקד במקורות ערביים‪ ,‬בהם כאלה שטרם נבחנו‪ ,‬דוגמת יומנים וספרי זיכרונות‬
‫של דמויות מרכזיות בדרום לבנון ויומנו של הנסיך פייסל‪ .‬ניתוח המקורות מצביע‬
‫על כך שהאמיר פייסל האשים במידה רבה של צדק את הצרפתים‪ ,‬ובמיוחד‬
‫את הזרם הקולוניאליסטי המיליטנטי‪ ,‬בגרימת סבל לאוכלוסייה מגוונת באזור‬

                                                                        ‫ובאחריות לו‪.‬‬
‫גיורא גודמן מתחקה אחר הפרספקטיבה הבריטית של אירועי ‪.1920–1919‬‬
‫הבריטים לא שלטו בסביבת תל חי בתקופת האירוע‪ ,‬אולם הם היו הכוח המדיני‬
‫והצבאי החשוב במרחב כולו וייחלו להרחיב את תחום השפעתם אל אזור צפון‬
‫עמק החולה‪ .‬המאמר 'מדיניות הביטחון הבריטית בגבולה הצפון‪-‬מזרחי של ארץ‬
‫ישראל בזמן פרשת תל חי' פורש את התגובות של קציני הצבא הבריטי בארץ‬
‫והממשלה בלונדון לפרשה‪ ,‬ומפנה מבט מעמיק וחדשני לאזור אגן הירדן‪ ,‬לגליל‬
‫העליון והתחתון‪ .‬המחקר מדגיש כי הלאומיות הערבית הסורית בצפון הציבה‬
‫איום בפני היישובים היהודיים והצבא הבריטי‪ ,‬שהיה חמור ומתמשך יותר מפרץ‬
‫האלימות הקצר בירושלים (נבי מוסא)‪ ,‬שזכה להתייחסות נרחבת בהיסטוריוגרפיה‬

                                                                          ‫הישראלית‪.‬‬
‫יאיר זלטנרייך מציב את סיפור תל חי בתוך תמונת ַמקרו של ניסיונות‬
‫ההתבססות הצרפתיים בלוונט מ‪ 1919-‬ואילך‪ .‬מאמרו 'הצרפתים בצפון‬
‫עמק החולה ופרשת תל חי' מדגיש שאף שנוכחותה של צרפת ב‪ 1920-‬הייתה‬
‫דומיננטית והשפעתה ניכרה במרחב עמק החולה וסביבותיו‪ ,‬לא הייתה לפרשת‬
‫תל חי משמעות מכוננת מנקודת מבטה‪ .‬עם כיבוש דמשק והדיכוי הצבאי של‬
‫השאיפות הלאומיות בסוריה בידי הצרפתים בסוף חודש יולי‪ ,‬היה האירוע לעוד‬

                 ‫אפיזודה במאמצי ההתבססות שלה בארצות המנדט‪ ,‬סוריה ולבנון‪.‬‬

                                                     ‫מתקרית למיתוס לאומי‬

‫עם היוודע דבר הקרב ותוצאותיו‪ ,‬התקשה היישוב הציוני בארץ ישראל‪ ,‬שהיה‬
‫ב‪ 1920-‬בשלב ראשוני של התבססות‪ ,‬להכיל את הכישלון לאור המספר חסר‬
‫התקדים של ההרוגים ונטישת היישוב לאחר הקרב‪ .‬כמו במיתוסים לאומיים‬
‫אחרים‪ ,‬יחסו של הציבור לאירועי תל חי הדגיש את האומץ והגבורה של המגינים‬
‫ואת הנכונות להקרבה‪ ,‬תוך כדי טשטוש המפלה הצבאית‪ .‬ההגנה על תל חי‬
   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25