Page 21 - Tel Hai Book
P. 21
מבוא 19
הפכה לסיפור ניצחון שנועד לחזק את
היישוב הציוני הקטן והחלש בשלב זה.
המיתוס עמעם את חוויית המוות על ידי
הדגשת החזרה של המתיישבים למקום,
והפך את הנופלים לדמויות היברידיות,
'מתות-חיות' ,המתערות בזהות הלאומית
ותורמות להתרקמותה באמצעות הזיכרון
והריטואלים 18.ברקע יצירת המיתוס הייתה,
יש להניח ,גם תחושת אשמה וייסורי מצפון
של מנהיגי היישוב שהתעקשו להחזיק
את היישובים בשטח הצפוני שממנו נסוג
הצבא הבריטי ,אך לא הצליחו להעניק
להם סיוע ממשי .מנהיגי היישוב ,שלא
עלו בעצמם לחזית ושלחו את המגינים
למוות שהיה צפוי מראש ,פעלו להדחיק
את העובדות כדי ליצור מיתוס שיצדיק
בדיעבד את עמדותיהם ויסביר את המוות
והנטישה 19.לפיכך הציג סיפור המיתוס את
ידיעה שפורסמה בעיתון 'הארץ', הנטישה כעזיבה זמנית בלבד והעצים את
ביום ו' 5 ,במרץ 1920 ערך ההגנה על היישוב בהדגשת תרומתה
לקביעת גבולות המדינה.
מעבר לנסיבות הייחודיות לתקרית תל חי התפתח מיתוס לאומי סביבה וסביב
דמותו של טרומפלדור ,כיוון שהתנועה הציונית נזקקה לאגדת גבורה משלה .עד
1920לא התרחש אירוע שהכיל את הרכיבים הנדרשים לרקימת מיתוס שכזה.
פרשת תל חי שימשה מצע נוח ליצירת מיתוס לאומי-יהודי-מודרני מפני שהיא
הכילה סיפור מעשה עלילתי דרמטי והרואי ,גיבור בעל רקע ביוגרפי יוצא דופן
בנוף היהודי ומסר אידיאולוגי וחינוכי :יהודים בחרו למות בקרב זקופי קומה,
לאחר שסירבו לסגת .אניטה שפירא הצביעה על כך שכבר בימים שקדמו לקרב
הייתה תחושה של ציפייה מוקדמת לסיפור גבורה' :המיתוס של תל-חי החל
להיווצר עוד בטרם האירוע ,כאילו מראש יוחדה אותה נקודה שבצפון הפרוע של
ארץ ישראל לשמש סמל ,מעל ומעבר לחשיבותה המעשית' 20.שפירא ראתה את
ע' זרטל ,האומה והמוות :היסטוריה ,זיכרון ,פוליטיקה ,תל אביב ,2002עמ' .26–25 18
נ' רוגל' ,לקח תל-חי' ,לקח תל-חי :ההתישבות וגבול הצפון בעקבות ספרו של נקדימון רוגל, 1 9
אפעל ,1980עמ' ;6מ' ברוג' ,אשמת תל-חי :שורשי הטראומה והמיתוס' ,קתדרה( 174 ,טבת
20
תש"ף) ,עמ' .94-69
א' שפירא ,חרב היונה :הציונות והכוח ,1948–1881תל אביב ,1992עמ' .144–143
