Page 416 - Tel Hai Book
P. 416
414עמית עסיס
שמרטין היידגר קרא לו 'היות-לקראת-המוות' 3.אין הכוונה ,כמובן ,לטעון
להשפעה של היידגר ,שספרו יצא לאור ב ,1927-על התקבלות מילותיו האחרונות
של טרומפלדור ב ,1920-אלא להצביע על מלחמת העולם הראשונה כרקע משותף
לשניהם.
מחקרים שהוקדשו להתקבלות מילותיו האחרונות של יוסף טרומפלדור
ולפרשת תל חי כמיתוס התייחסו אליהם כאל הצדקה של אידיאולוגיה פוליטית.
נקדימון רוגל בחן את המיתוס כבסיס להצדקה להגנה צבאית על נקודות
מבודדות 4,אניטה שפירא בדקה את הקשר בין התקבלותו של המיתוס לאופיו
ההגנתי של האתוס הצבאי בתקופת היישוב 5,ויעל זרובבל עקבה אחרי נסיונות
הניכוס של המיתוס לאתוס של התיישבות משמאל ושל הגנה צבאית מימין ,לאור
השאלות שעומדות לפתחה של הפוליטיקה היישובית והישראלית 6.הבחינות
האידיאולוגיות השונות מצליחות לאתר המשכיות ושינוי בהתקבלותו של המיתוס
בהתאם לצרכים ולאתגרים האידיאולוגיים המשתנים.
הקריאות במיתוס מנקודת מבטה של ההיסטוריה של האידיאולוגיה מעמידות
במרכז הדיון את המעשה הלאומי שלמענו 'טוב למות' ,המעשה שלפי אותה
אידיאולוגיה מקדם את הלאום לעבר עתיד טוב יותר .קריאות כאלה מצביעות על
השינוי ההיסטורי באידיאולוגיה ובתפיסת המעשה הלאומי הראוי .אלא שקריאה
לאחור של מעשי החלוצים נוטה לפרש את תודעתם העצמית בעקבות הצלחת
מפעלם ,כאילו מסירותם נועדה להגשמת המטרה האידיאולוגית ,האוטופית .יש
בקריאה כזאת מידה מסוימת של אנכרוניזם משום שהיא מניחה שאנשים מן
העבר פעלו כדי להגיע לעתיד שאנחנו יודעים מהו .אך מנקודת מבט שבה העתיד
פתוח ,החיים מוקדשים לאוטופיה המדוברת בלי להניח בהכרח סבירות כלשהי
להתגשמותה .חלק משאיפותיה האוטופיות של הציונות אומנם התגשם בסופו של
דבר ,אך אין בידיעתנו את סופו של הסיפור כדי להסביר את פועלן של הדמויות
שבתוך הסיפור ההיסטורי.
לצד השימוש במיתוס המילים האחרונות של טרומפלדור כמיתוס מגייס
שהודגש בפרשנויות האידיאולוגיות ,אני מבקש להראות איך 'טוב למות בעד
ארצנו' משמש כביטוי אותנטי של חוויה דורית האופיינית לדור החלוצים שבו
התקבל המיתוס .לשם כך אני מבקש לפרש את המילים האחרונות של טרומפלדור
לא רק על רקע האידיאולוגיה הקשורה אליו אלא גם על רקע הלוך הרוח שנקשר
M. Heidegger, Being and Time: A Translation of Zein und Zeit, trans. J. Stambaugh, 3
.Albany, NY 1996, pp. 236–267בציטוטים מספרו של היידגר השתמשתי במספרי
העמודים של המהדורה הגרמנית משום שהם מובאים בשני התרגומים של הספר לאנגלית. 4
5
רוגל (לעיל ,הערה .)2 6
א' שפירא ,חרב היונה :הציונות והכוח ,1948–1881תל אביב ,1992עמ' .256–126
Y. Zerubavel, Recovered Roots: Collective Memory and the Making of Israeli
National Tradition, Chicago, IL 1995, pp. 39–47, 84–95, 147–177