Page 416 - Tel Hai Book

‫‪ 414‬עמית עסיס‬

‫שמרטין היידגר קרא לו 'היות‪-‬לקראת‪-‬המוות'‪ 3.‬אין הכוונה‪ ,‬כמובן‪ ,‬לטעון‬
‫להשפעה של היידגר‪ ,‬שספרו יצא לאור ב‪ ,1927-‬על התקבלות מילותיו האחרונות‬
‫של טרומפלדור ב‪ ,1920-‬אלא להצביע על מלחמת העולם הראשונה כרקע משותף‬

‫לשניהם‪.‬‬
‫מחקרים שהוקדשו להתקבלות מילותיו האחרונות של יוסף טרומפלדור‬
‫ולפרשת תל חי כמיתוס התייחסו אליהם כאל הצדקה של אידיאולוגיה פוליטית‪.‬‬
‫נקדימון רוגל בחן את המיתוס כבסיס להצדקה להגנה צבאית על נקודות‬
‫מבודדות‪ 4,‬אניטה שפירא בדקה את הקשר בין התקבלותו של המיתוס לאופיו‬
‫ההגנתי של האתוס הצבאי בתקופת היישוב‪ 5,‬ויעל זרובבל עקבה אחרי נסיונות‬
‫הניכוס של המיתוס לאתוס של התיישבות משמאל ושל הגנה צבאית מימין‪ ,‬לאור‬
‫השאלות שעומדות לפתחה של הפוליטיקה היישובית והישראלית‪ 6.‬הבחינות‬
‫האידיאולוגיות השונות מצליחות לאתר המשכיות ושינוי בהתקבלותו של המיתוס‬

‫בהתאם לצרכים ולאתגרים האידיאולוגיים המשתנים‪.‬‬
‫הקריאות במיתוס מנקודת מבטה של ההיסטוריה של האידיאולוגיה מעמידות‬
‫במרכז הדיון את המעשה הלאומי שלמענו 'טוב למות'‪ ,‬המעשה שלפי אותה‬
‫אידיאולוגיה מקדם את הלאום לעבר עתיד טוב יותר‪ .‬קריאות כאלה מצביעות על‬
‫השינוי ההיסטורי באידיאולוגיה ובתפיסת המעשה הלאומי הראוי‪ .‬אלא שקריאה‬
‫לאחור של מעשי החלוצים נוטה לפרש את תודעתם העצמית בעקבות הצלחת‬
‫מפעלם‪ ,‬כאילו מסירותם נועדה להגשמת המטרה האידיאולוגית‪ ,‬האוטופית‪ .‬יש‬
‫בקריאה כזאת מידה מסוימת של אנכרוניזם משום שהיא מניחה שאנשים מן‬
‫העבר פעלו כדי להגיע לעתיד שאנחנו יודעים מהו‪ .‬אך מנקודת מבט שבה העתיד‬
‫פתוח‪ ,‬החיים מוקדשים לאוטופיה המדוברת בלי להניח בהכרח סבירות כלשהי‬
‫להתגשמותה‪ .‬חלק משאיפותיה האוטופיות של הציונות אומנם התגשם בסופו של‬
‫דבר‪ ,‬אך אין בידיעתנו את סופו של הסיפור כדי להסביר את פועלן של הדמויות‬

‫שבתוך הסיפור ההיסטורי‪.‬‬
‫לצד השימוש במיתוס המילים האחרונות של טרומפלדור כמיתוס מגייס‬
‫שהודגש בפרשנויות האידיאולוגיות‪ ,‬אני מבקש להראות איך 'טוב למות בעד‬
‫ארצנו' משמש כביטוי אותנטי של חוויה דורית האופיינית לדור החלוצים שבו‬
‫התקבל המיתוס‪ .‬לשם כך אני מבקש לפרש את המילים האחרונות של טרומפלדור‬
‫לא רק על רקע האידיאולוגיה הקשורה אליו אלא גם על רקע הלוך הרוח שנקשר‬

‫‪M. Heidegger, Being and Time: A Translation of Zein und Zeit, trans. J. Stambaugh,‬‬ ‫‪ 3‬‬
‫‪ .Albany, NY 1996, pp. 236–267‬בציטוטים מספרו של היידגר השתמשתי במספרי‬
‫העמודים של המהדורה הגרמנית משום שהם מובאים בשני התרגומים של הספר לאנגלית‪.‬‬ ‫‪ 4‬‬
‫‪ 5‬‬
‫רוגל (לעיל‪ ,‬הערה ‪.)2‬‬ ‫‪ 6‬‬
‫א' שפירא‪ ,‬חרב היונה‪ :‬הציונות והכוח ‪ ,1948–1881‬תל אביב ‪ ,1992‬עמ' ‪.256–126‬‬

‫‪Y. Zerubavel, Recovered Roots: Collective Memory and the Making of Israeli‬‬

‫‪National Tradition, Chicago, IL 1995, pp. 39–47, 84–95, 147–177‬‬