Page 420 - Tel Hai Book
P. 420
418עמית עסיס
בערים ,עמדו לפני היהודים חסמים שדחקו אותם להישאר במסחר זעיר ובמלאכות
הלא-מתועשות ,והם נדחקו לעוני מחפיר 21.הפוגרומים האלימים במפנה המאה
החריפו את התחושה שליהודים אין עתיד באירופה ,אך מלחמת העולם הראשונה
והפוגרומים שבעקבותיה הם שנתנו למצב הזה חזות טרגית.
הדברים קיבלו ביטוי מיתי במלחמת העולם הראשונה ,שבה לחמו צעירים
יהודים זה נגד זה בצבאות השונים .גיוס החובה שהנהיגו המדינות המודרניות
הדגיש את אי ההתאמה של הזהות היהודית לעידן הלאומי באירופה .תימה
סיפורית שרווחה באותם ימים עסקה בלוחם שהרג חייל אויב ובעוד הלה גוסס
גילה אצלו סממן יהודי כגון תפילין באמתחתו או קריאת שמע ישראל על סף
המוות .האתנולוג ש' אנ-סקי העיד כי עשרות פעמים שמע סיפורים דומים מפי
מרואיינים במזרח אירופה' :בפטרבורג ספרו לי ,שבאחד מבתי-החולים נמצא
חיל יהודי ,שדקר בשעת השתערות חיל אוסטרי ,והלה קרא בקול גדול "שמע
ישראל" ,והיהודי הרוסי יצא מדעתו .גם בקיוב שמעתי מעשיה זו [ ]...כששמע
החיל היהודי-הרוסי את הקריאה "שמע ישראל" כרע לפני המדוקר ובקש ממנו
סליחה'22.
המלחמה שבה שימשה הלאומיות כגורם מגייס והעמידה מיליוני אנשים מול
מותם ,הציבה יהודים זה לפני זה בצורה שהייתה חסרת פשר עבורם .ברומן
הביוגרפי למחצה 'כאור יהל' משייך יהודה יערי ,איש ביתניה ,סיפור דומה לאחת
מדמויותיו .אותה דמות מעלה את המקרה לדרגה מיתית באמצעות חלום:
ואל תדמה כי לי בלבד אירע כדבר הזה! סחו לי חברים חיילים ,שגם אותם
קרה כמקרה הזה ממש .כי יש חייל יהודי בכל מחנה ,בכל חזית אתה יכול
למצוא אותו .בכל קרב אפשר לשמוע 'שמע ישראל' איום זה ...וכשנקפאו
רגלי שם בחזית האיטלקית ,כששכבתי בשלג וחיכיתי למאספים שיאספוני
לבית החולים ,נרדמתי פתאום בשלג ,וחלמתי והנה בקעה גדולה מאד
והיא מלאה הרוגי מלחמה מכל העולם .בתוך הבקעה היתה בימה גדולה,
על הבימה ישבו זקנים לבושי שחורים וכל הרוג והרוג הובא לפניהם על
גבי אלונקה והם שאלו ודרשו אותו [ ]...והנה ראיתי שהובא לפני הזקנים
זה האיש בעל הפנים המזוקנים ,עם המבט המופשט שבעינים ,זה האיש
שתקעתי בו את חרבי שם בחזית הרוסית והוא קרא 'שמע ישראל'.
מי אתה? שאלוהו הזקנים.
חייל יהודי.
באיזה צבא עבדת?
21שם ,עמ' .41–33
2 2ש' אנ-סקי ,חורבן היהודים בפולין גליציה ובוקובינה ,א ,תרגם ש"ל ציטרון ,ברלין תרפ"ט,
עמ' .33
