Page 423 - Tel Hai Book

‫קריאה היסטורית‪-‬קיומית במילותיו האחרונות של טרומפלדור ‪421‬‬

‫לארץ ישראל לא הייתה עלייה 'אידיאולוגית' במובן של אמונה באפשרות הסבירה‬
‫של התגשמות אוטופיה מעין זו של הרצל‪ 28.‬ברומן 'מכאן ומכאן' מתבטאות רבות‬

‫מעמדותיו של ברנר באמצעות עמדותיו הפובליציסטיות של גיבור הסיפור המכונה‬
‫'אובד עצות'‪' 29.‬אובד עצות' מבטא עמדות פסימיות באשר ליישוב היהודי וזוכה‬

‫לגינוי מצד שותפיו לדרך‪ ,‬שרואים בכך ערעור על התקווה הציונית‪ .‬תשובתו של‬

‫'אובד עצות' היא שנקודת המוצא לפעילותו הציונית איננה אופטימיּות‪' :‬לעם‬
‫ישראל‪ ,‬מצד חוקי ההגיון‪ ,‬אין עתיד‪ .‬צריך‪ ,‬בכל זאת‪ ,‬לעבוד'‪ 30.‬הייאוש מוביל‬

‫לפעולה ציונית‪ .‬בהמשך הוא מעניק לדבריו משמעות קיומית עקרונית‪ ,‬ומעגן‬
‫אותם במצב האנושי‪' :‬כולנו סופנו לכליה‪ ,‬כל כדור‪-‬ארצנו סופו לכליה‪ ,‬ואף על פי‬

‫כן אנחנו חיים‪ .‬אנו חיים ומתאמצים‪ ,‬שחיינו יהיו‪ ,‬ככל האפשר‪ ,‬יותר טובים והוא‬
‫הדין בנוגע לחיי הכלל'‪31.‬‬

‫תודעה של פעילות מאומצת חרף סיכויים נמוכים להצלחה דרשה מתן פשר‬

‫להקרבה‪ .‬תפיסה אסתטית חיובית של מוות בהקשר הציוני החלה להתפתח כבר‬
‫בעשור שלפני מלחמת העולם‪ 32.‬דבורה גלעדי ויוסי גולדשטיין הראו את הקשר‬

‫בין צמיחתה של התפיסה הזאת לניסיון של מי שכונו לימים אנשי העלייה השנייה‬
‫ליצור 'יהודי חדש'‪ 33.‬עבורם הייתה העלייה הכרעה אישית קיומית כמו‪-‬ניטשיאנית‬

‫של האדם היוצר את חייו ואת ערכיו מתוך הכרעה אישית‪34.‬‬
‫ברנר‪ ,‬שהיטיב לנסח את 'תודעת האף‪-‬על‪-‬פי'‪ ,‬היה גם מן הראשונים להדהד‬

‫את מילותיו האחרונות של טרומפלדור בשיח הציבורי וגם אותו הוא תיאר כמי‬

‫שפעל מתוך ייאוש ולא מתוך תכנון אידיאולוגי אופטימי‪ .‬מעל הבמה שעמדה‬

‫לרשותו — המוסף הספרותי של ביטאון אחדות העבודה — הוא תיאר את גבורתם‬

‫של מגיני תל חי כ'גבורת נואשים'; גבורתם של מי שאין להם כל מוצא אחר‪' :‬אם‬

‫א' שפירא‪ ,‬ברנר‪ :‬סיפור חיים‪ ,‬תל אביב תשס"ח‪ ,‬עמ' ‪.166–164‬‬ ‫‪2 8‬‬
‫במאמרו‪' :‬הז'נר הארצישראלי ואביזריהו'‪ ,‬י"ח ברנר‪ ,‬כתבים‪ ,‬ב‪ ,‬תל אביב תשמ"ה‪ ,‬עמ'‬ ‫‪2 9‬‬
‫‪ ,578–569‬התנגד ברנר לקריאה אוטוביוגרפית של יצירתו‪ .‬למרות חשיבותו הפובליציסטית‬
‫העצומה של המאמר הזה (ראו לדוגמה‪ :‬נ' גוברין‪ ,‬ברנר‪' :‬אובד עצות' ומורה דרך‪ ,‬תל‬ ‫‪ 30‬‬
‫אביב תשנ"א‪ ,‬עמ' ‪ )200–179‬טענותיו משכנעות פחות מכול באשר ליצירותיו שלו שהיסוד‬ ‫‪ 31‬‬
‫האוטוביוגרפי בהן חזק מאוד‪ ,‬מה שהופך את הקריאה בהן כרומני מפתח לפרשנות סבירה‪.‬‬ ‫‪ 32‬‬
‫‪3 3‬‬
‫לעדותו של ברנר עצמו על האופי הביוגרפי של כתביו ראו‪ :‬שפירא‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.8‬‬
‫י"ח ברנר‪ ,‬כתבים‪ ,‬ב‪ ,‬תל אביב תשל"ח‪ ,‬עמ' ‪.1432‬‬ ‫‪3 4‬‬
‫שם‪ ,‬עמ' ‪.1433‬‬

‫ב' נוימן‪ ,‬תשוקת החלוצים‪ ,‬תל אביב תשס"ט‪ ,‬עמ' ‪.132–128‬‬

‫‪D. Giladi and Y. Goldstein, ‘The Attitude toward Bereavement in Everyday Life‬‬

‫‪in the Jewish Agricultural Settlements of Eretz Israel, from the First Aliyah to the‬‬

‫‪1920s’, Quest: Issues in Contemporary Jewish History, Journal of Fondazione‬‬

‫‪CDEC, 12 (2017), pp. 135–162‬‬
‫א' שפירא‪' ,‬המיתוס של היהודי החדש'‪ ,‬י' גולומב (עורך)‪ ,‬ניטשה בתרבות העברית‪ ,‬ירושלים‬

‫תשס"ב‪ ,‬עמ' ‪.124–120‬‬