Page 419 - Tel Hai Book
P. 419

‫קריאה היסטורית‪-‬קיומית במילותיו האחרונות של טרומפלדור  ‪417‬‬

‫אנגליה בציר הדרומי ומצא שם‪ ,‬הה שבר‪-‬הלב‪ ,‬את דגל נורבגיה תקוע כבר בידי‬
‫אמונדזון‪ .‬צאלים ילווהו בשובו מדרכו‪ ,‬אך עוזו רוחו לא יעזבהו‪" .‬בעד ארצנו" זהו‬

                      ‫רק תירוץ‪ .‬הנפש מבקשת את תקונה ומבקשת את תירוצה'‪18.‬‬
‫אני מבקש להראות שבקרב יהודים אירופים צעירים שהיו מעורבים במעשה‬
‫החלוצי‪ ,‬רווחה תודעה של היות לקראת המוות הן במישור האישי הן במישור‬
‫החוויה ההיסטורי‪-‬לאומי‪ .‬תודעה זו הייתה מנת חלקם באופן אישי בשל חוויית‬
‫המלחמה שרבים מהם חוו כחיילים וכחוויה לאומית מעצבת‪ :‬הם לא צפו עתיד‬
‫כלשהו ליהודים‪ .‬מנקודת מבט זו המוות הצפוי היה נקודת מוצא נתונה ולא בחירה‬
‫ערכית‪ ,‬ולפיכך 'טוב למות בעד ארצנו' לא התפרש כהמלצה לנטוש את החיים‬
‫עבור מוות למען המולדת‪ .‬בחוויית החיים שלהם היה המוות הכרחי ובלתי נמנע‪,‬‬
‫ואם כך טוב שיהיה למען המולדת‪ .‬גם במישור הלאומי בחרו רבים מהם בעלייה‬
‫לארץ לא בגלל העתיד המבטיח הגלום בה אלא מהיעדר ברירה אחרת‪ .‬התקדמותו‬
‫של היישוב בארץ ישראל למדינה שבדרך הפכה את חוויית חוסר התוחלת לפחות‬
‫ופחות נגישה‪ .‬מכאן ואילך שימש המכתם של טרומפלדור כקריאה מגייסת‬
‫להקרבת החיים למען העתיד המובטח או למען הגנת המדינה שכבר הייתה קיימת‪,‬‬
‫וממילא התעוררה השאלה אם נכון להקריב את החיים למטרה זו או אחרת‪,‬‬

                 ‫וקריאתו של טרומפלדור הפכה מקונסנזוס לנושא שנוי במחלוקת‪.‬‬

                                           ‫'שמע ישראל' במלחמה העולמית‬

‫הייאוש מהמשך החיים היהודיים באירופה היה נקודת המוצא הרגשית של רבים מן‬
‫החלוצים הצעירים שעלו לארץ בתקופת העליות השנייה והשלישית‪ .‬אפילו הרצל‪,‬‬
‫שהרקע שלו היה שונה מאוד מזה של העולים הצעירים מן האימפריה הרוסית‬
‫פתח את 'אלטנוילנד' (‪ )1902‬בתיאור נקודת המבט של צעיר מיואש ומשכיל‪,‬‬
‫יהודי שאפיקי החיים של משכילים אירופים סגורים בפניו‪ 19.‬עבור היהודים למודי‬
‫הפרעות הרצחניות בקהילות המתפרקות והמהגרות בהמוניהן מתחום המושב לבש‬
‫חוסר התוחלת פנים אקוטיות יותר מאשר מבוי סתום בקריירה של צעיר וינאי‬
‫בעל דוקטורט במשפטים‪ .‬התפוצצות האוכלוסייה‪ ,‬והעיור והתיעוש המואצים‬
‫באימפריה הרוסית שינו כליל את חייהם של יהודי האימפריה הרוסית בסוף המאה‬
‫התשע‪-‬עשרה‪ .‬לעיור המהיר של רוסיה הצטרפה מדיניותה של הממשלה שכוונה‬
‫לדחוק את רגליהם של יהודים מן הכפרים‪ ,‬וקהילות כפריות הוחלפו בהשתייכות‬
‫קהילתית רופפת יותר בערים‪ 20.‬בניגוד לאיכרים הרוסים שנקלטו בתעשייה‬

                                                                                ‫שם‪ ,‬עמ' ‪.315‬‬  ‫‪	18‬‬
                      ‫ת' הרצל‪ ,‬אלטנוילנד‪ ,‬תרגמה מ' קראוס‪ ,‬תל אביב תשס"ב‪ ,‬עמ' ‪.44–7‬‬            ‫‪1	 9‬‬
‫ג' אלרואי‪ ,‬המהפכה השקטה‪ :‬ההגירה היהודית מהאימפריה הרוסית ‪ ,1924–1865‬ירושלים‬                   ‫‪	20‬‬

                                                                         ‫תשס"ח‪ ,‬עמ' ‪.33–23‬‬
   414   415   416   417   418   419   420   421   422   423   424