Page 424 - Tel Hai Book
P. 424
422עמית עסיס
למהר ולעזוב כל מקום שסכנה בו ,הרי שעלינו לעזוב הכל ,להיסוג מכל הנקודות —
ולאן?'35
בנקרולוג הקצר שכתב ז'בוטנסקי על טרומפלדור בעיתון 'הארץ' כמה ימים
לאחר מכן התייחס גם הוא למילותיו האחרונות של טרומפלדור .סביר שההשראה
להכרזה ההירואית בדבר המוות למען המולדת היא תרגום של ציטוט מהוראטיוס,
שהיה מוכר בצבא הבריטי ,וסביר להניח שקלאסיקן כז'בוטינסקי הכיר אותו:
( Dolce et decorum est pro patria moriלמות למען אם-מכורה נעים וגם יאה
הוא) 36.אך כמי שהכיר את טרומפלדור באופן אישי הוא לא התייחס בהרחבה
להכרזה ההרואית 'טוב למות בעד ארצנו' ,אלא דווקא לצירוף 'אין דבר' ,תרגום-
שאילה מן הביטוי הרוסי 'ניצ'בו' שפירושו המילולי 'לא כלום' ומובנו 'לא משנה'.
הביטוי שימש רבים מבני דורו של טרומפלדור ,ולדבריו של ז'בוטינסקי גם
טרומפלדור עצמו השתמש בו והתלווה אצלו תמיד לחיוך37.
ז'בוטינסקי האידיאולוג לא בחר את האמירה ההרואית ,בעלת הפוטנציאל
המגייס ,אלא דווקא את המילים האישיות ,האינטימיות ,כמאפיינות את מי שהוא
ראה בו גיבור ציוני ואף קרא לתנועתו על שמו .בהספדו סקר ז'בוטינסקי את
קורות חייו של טרומפלדור כשורה של אמירות 'אין דבר'' :רעיון עמוק ,הגיון
נשגב ,פילוסופיה מקיפה-כל טמונים בשתי המלים האלה .הרצון מכריע ,המקרים
אינם אלא הבל .מכל מר יצא מתוק ,עם רק הרצון יכריע .הרצון הוא תל-חי נצחי,
וכל השאר — קרבנות ,השפלות ,מפלות — "אין דבר" ' 38.ז'בוטינסקי לא ראה
בדבריו של טרומפלדור החלטה למות למען המולדת אלא העמדה של ההכרעה
האנושית מול המציאות הקשה הנתונה בלי להכחיש אותה ובלי להיכנע לה.
האתוס של חוסר ברירה שאותו ביטא ברנר זכה לגיבוש מובהק נוסף בפואמה
'מסדה' של יצחק למדן ,שחלקים ממנה התפרסמו בעיתונות במשך שנים והיא
התפרסמה כמכלול בתרפ"ז ( .)1926הפואמה נתנה ביטוי לחוויית יסוד של אנשי
י"ח ברנר ,כתבים ,ה ,תל אביב תשמ"ה ,עמ' .1751 3 5
הוראטיוס ,השירים (אודות) ג ,2 ,מהדורת בירנבאום ,ירושלים תשנ"ח ,עמ' .198הציטוט 36
מהוראטיוס נחקק ב 1913-על קיר הכנסייה של מכללת סנדהרסט שהכשירה את קציני
הצבא הבריטי .שיר המחאה האנטי-מלחמתי של וילפרד אוון ( ,)Owenשכמו טרומפלדור 3 7
וז'בוטינסקי שירת אף הוא כקצין בריטי ,התייחס לשורה הזאת כשקר המוביל אנשים 3 8
למלחמהOwen, War Poems and Others, Dominic Hibberd (ed.), London 1976, .
.p. 17נראה שטרומפלדור וז'בוטינסקי לא הכירו את שירו של אוון משום ששיריו פורסמו
רק ב ,1920-אחרי מותו של המשורר בקרב על אדמת צרפת.
ז' ז'בוטינסקי' ,תל חי' ,הארץ ,י"ח באדר תר"ף .ראו גם את עדותו של שמואל דיין מנהלל על
דבריו של טרומפלדור כאשר גורש מהשטח העות'מאני כנתין זר' :אין דבר דיינצ'יק ,יהיה
טוב ,הכל אחת ,חיים פה ,חיים שם ,מוות פה ,מוות שם' ,לסקוב (לעיל ,הערה ,)2עמ' .88
ז'בוטינסקי ,שם.