Page 427 - Tel Hai Book
P. 427

‫קריאה היסטורית‪-‬קיומית במילותיו האחרונות של טרומפלדור  ‪425‬‬

‫בשמחה המאולצת של ההורה מסגיר את הרקע הכואב‪ .‬הדוברים בשירים אינם‬
‫מבטאים שמחה אלא מתעקשים לשמוח‪ ,‬נאחזים בהורה כסמל השמחה‪ ,‬ומצפים‬
‫ממנה לעורר שינוי היסטורי באופן כמעט מאגי‪' :‬עּוִרי‪ ,‬הֹוָרה‪ַ ,‬ה ְל ִהי ִבי ִני ‪ַ /‬עד ִּכי‬
‫ָּדם ִלִּבי ִיְר ַקד! [‪ֶ ]...‬זה עֹו ָלם ִרְׁש ָעה ָרעּו ַע ‪ִ /‬ל ְתרּועֹות ָמחֹול ֻיַּפל!'‪ 51.‬ייסורי העבודה‬
‫וההתיישבות‪ ,‬ומאחוריהם מצבם של היהודים באירופה‪ ,‬הם הרקע להורה והבחירה‬
‫במעשה החלוצי היא בחירה של אף‪-‬על‪-‬פי‪-‬כן‪ִ ' :‬אם ַּגם ּכֹו ֵאב ַהֵּלב ‪ִ /‬אם ַּגם צֹוֵרב‬

                                            ‫ַהְּכ ֵאב ‪ְׂ /‬ש ֹרף אֹו ָתם ְּב"הֹוָרה ֵאין ָּד ָבר" '‪52.‬‬
‫הקריאה 'אין דבר'‪ ,‬שז'בוטינסקי תיאר באמצעותה לא רק את מותו של‬
‫טרומפלדור אלא גם את מסלול חייו‪ ,‬אומצה בידי למדן ומן הפואמה שלו התגלגלה‬
‫אל שירי הזמר‪ .‬אצל למדן מחזירה הקריאה 'אין דבר' את הרוקדים אל המחול‬
‫למרות הקשיים‪ .‬הקריאה 'אין דבר' משמשת אותם בהתעלמותם מן הקשיים‪ ,‬מן‬
‫העבר ומן הספקות באשר לעתיד‪ .‬למרות האגביות של הביטוי 'אין דבר'‪ ,‬למדן‬

    ‫חושף את האלימות שבו‪ :‬ה'אין דבר' והמחול חונקים את הספק והורגים אותו‪.‬‬

‫ִמי ָּכַרע? ִמי ָנ ַפל? ‪ָ /‬אח ָע ֵיף? ‪ַ /‬מה ֵּת ָא ַנח‪ֵּ ,‬בן‪ַּ -‬מ ָּס ָדה? ‪ַ /‬מה ְּלָך? ּכֹו ֵאב? קּום!‬
‫ִמי ִמ ְת ַלֵּבט ָׁשם ְלַר ְג ֶליָך? ְּתמֹול צֹו ֵל ַע? ‪ֵ /‬אין ָּד ָבר! ‪ /‬קּום ָעְר ֵפהּו‪ַ / ,‬ט ְל ְט ֵלהּו ‪/‬‬
‫ַל ְּמדּורֹות‪ּ / ,‬ו ֶבן‪-‬חֹוִרין ‪ַ /‬קל‪ַ-‬ר ְג ַל ִים ‪ׁ /‬שּוב ּו ְק ֹפ ָצה ‪ַ /‬ל ְּמחֹולֹות ‪ְ / — —— /‬וׁשּוב‬
‫ַר ְג ַל ִים ּכֹוְׁשלֹות ִּתָּנֶׂשא ָנה — ‪ֵ /‬אין ָּד ָבר! ‪ַ /‬אל ִּת ְבּכּו ִל ְתמֹו ִלים ֲערּו ִפים ‪ָ /‬לנּו —‬
‫ַה ָּמ ָחר ‪ַ /‬א ְּמצּו ֶר ֶגל‪ַ / ,‬ח ְּזקּו ֶּבֶרך‪ָּ / ,‬ס ִביב‪ָּ ,‬ס ִביב ‪ְּ /‬ב ֶי ֶתר ְׂש ֵאת! ‪ֵ /‬אין ָּד ָבר! — ‪/‬‬
‫ֶּפה ּבֹו ֶכה ַהֵּלב ּפֹו ֵת ַח? ‪ִ /‬ס ְּתמּו ַהֶּפה ה ִּמ ְת ַיֵּפ ַח! ‪ַ /‬ל ֲאֶׁשר ָה ַלְך‪ַ ,‬ל ֲאֶׁשר ָח ַלף — ‪/‬‬
‫ֹלא‪ֹ ,‬לא ַצר‪ֹ ,‬לא ַצר! ‪ָ /‬יגֹון ֵמ ִסית ַּת ֲחנֹון לֹו ֵחׁש? ‪ָ /‬יגֹון ְמ ַפ ֶּתה ַמ ְצ ִני ַח ֹראׁש? ‪/‬‬
‫ֵאין ָּד ָבר! ַׁשְּלַׁש ְל ֵּתנּו ְּת ַעְּנ ֵבהּו ‪ַ /‬עֵּנב ֵהי ֵטב — ּו ְת ַחְּנ ֵקהּו ‪ּ /‬ו ִב ְמחֹו ֵלנּו ְי ֹס ָער! ‪/‬‬
‫ָי ִמים ּבֹו ִכים ַעל ַצָּואֵרינּו‪ָ " / :‬א ָנה ֵנ ֵלך? ֵאי ְגמּול ֵנּו?" ‪ /‬אין דבר! ‪ִ /‬מְׁשכּו ָי ִמים‬

        ‫ִמְּב ִלי ִלְׁשאֹול ‪ִ /‬אם ֻהַּצ ְג ֶּתם ְּב ֹח ֶסר ּכֹל — ‪ַ /‬מ ָּס ָדה — ַהָּשׂ ָכר! — — —‪53‬‬

‫אפשר לראות בריקוד ההורה פולחן שהשירים‪ ,‬הטקסטים הליטורגיים הנלווים‬
‫אליו‪ ,‬מבארים את הסמליות הגלומה בו‪ .‬מוטיב האש המופיע ברבים מן השירים‬
‫מדגיש את האופי הקורבני של מעשה הריקוד המסמל את המעשה החלוצי הקיומי‪:‬‬
‫החלוץ לוקח את ייסוריו‪ ,‬שורף אותם ובכך ממיר אותם לריקוד ומתמיר את הסבל‬
‫ליצירה אסתטית ולמעשה היסטורי‪ .‬הפואמה של למדן חושפת את הממד האלים‬
‫של מעשה ההקרבה‪ :‬העבר והספק באשר לעתיד מוחנקים כדי להוליד בחירה של‬

‫י' אילוני‪' ,‬הורה'‪ ,www.zemereshet.co.il/song.asp?id=2099 :‬אוחזר בתאריך ‪.30.11.2018‬‬          ‫‪	51‬‬
‫לאזכור חלוצי נוסף של המוטיב 'אין דבר' ראו גם בשירו של אביגדור המאירי 'הי נעליים' (‪,)1925‬‬
‫שהרטוריקה שלו מבטאת מהלך דומה‪ :‬א' המאירי‪' ,‬הי נעליים'‪www.zemereshet.co.il/ :‬‬                ‫‪5	 2‬‬
                                                                                            ‫‪	53‬‬
                                             ‫‪ ,song.asp?id=125‬אוחזר בתאריך ‪.12.12.2018‬‬
‫ה' אביחנן ברגמן‪' ,‬הורה אין דבר'‪ ,www.zemereshet.co.il/song.asp?id=2066 :‬אוחזר‬

                                                                        ‫בתאריך ‪.30.11.2018‬‬
                                                        ‫למדן (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)43‬עמ' מא–מב‪.‬‬
   422   423   424   425   426   427   428   429   430   431   432