Page 431 - Tel Hai Book
P. 431
קריאה היסטורית-קיומית במילותיו האחרונות של טרומפלדור 429
ככל שהאתוס של 'טוב למות
בעד ארצנו' הלך והתמסד במדינה
שבדרך ומאוחר יותר במדינה של
ממש ,נחלשה זיקתו למצב העניינים
ההיסטורי והקיומי שבו נוצר .עם
השנים הפכה התקווה הלאומית
יותר הגיונית וקביעתו של ברנר
ש'לעם-ישראל ,מצד חוקי ההגיון,
אין עתיד' 59,התרחקה מאופקיהם של
בני הדורות הבאים .להם כבר היה
עתיד ,עתיד אישי ועתיד קולקטיבי.
באוזני מי שעתידו פרוש לפניו ,כמו
באוזניהם של גיבורי 'בלוז לחופש
הגדול' ,האמירה 'טוב למות בעד
ארצנו' מתפרשת כוויתור על עתיד
שיש בו חיים לטובת אידיאולוגיה,
תהא זו אידיאולוגיה של התיישבות
חקלאית בספר או אידיאולוגיה של ציור לזכרו של יוסף טרומפלדור1934 ,
מלחמה עד הכדור האחרון .אחרי צייר נחום פלי .באדיבות הספרייה הלאומית
קום המדינה ,וביתר שאת אחרי
התבססותה ,גם מי שתמך מתוך פטריוטיות בהתיישבות באיזורי ספר ובהגנה
עליהם ומוכן היה למסור את חייו אם יהיה צורך בכך ,לא אמר ש'טוב למות'
למען הערכים הללו .באוזני מי שעתידו פרוש לפניו האמירה ש'טוב למות' נשמעת
לא הגיונית במקרה הטוב ,ושטנית או פאשיסטית במקרה הפחות טוב .כך הפכו
ההכחשה העובדתית והמחאה הערכית לדרכים רווחות שבהן התקבלו המילים
האחרונות של טרומפלדור.
באופן פרדוקסלי דווקא התגשמות השאיפות ההיסטוריות של טרומפלדור
ובני דורו הפכו את הרוח שפיעמה בהם ללא-נגישה עבור הקהילה הפוליטית
שקמה מתוך האתוס שאותו הם יצרו .הפער בין הווייתם של החלוצים להווייתם
של ממשיכיהם הוא פער הכרחי ,ומדגים את האתגר שבקיום אתוס על מורשת
היסטורית הנטועה ברגע מסוים מאוד בעבר .נראה שלאור הפער ההכרחי הזה כל
עמדה המבקשת ללכת לאור החלוציות הציונית חייבת לתת את הדעת על מיקומה
ההיסטורי הפוסט-חלוצי.
תשנ"ב ,עמ' ,41–3להרחבה ראוY. Feldman, Glory and Agony: Issac’s Sacrifice and the :
National Narrative, Sranford, CA 2010
59ברנר (לעיל ,הערה ,)30עמ' .1432
