Page 433 - Tel Hai Book
P. 433

‫הנרטיב החינוכי על דמותו של טרומפלדור ועל אירועי תל חי  ‪431‬‬

‫התחנכו על האמירה של יוסף טרומפלדור כי 'טוב למות בעד ארצנו'‪ ,‬על הערצת‬
‫גבורתו וגבורת הלוחמים האחרים בתל חי ועל נחיתותם של האויבים‪ ,‬ספרו של‬
‫נווה הציג לפני התלמידים היסטוריה חדשה שאיננה מתמקדת בגבורה ובקידושו‬
‫של אתר תל חי‪ ,‬אלא רק מתארת את ההתרחשויות באופן יבש ועובדתי‪ .‬הפער‬
‫הדורי הזה עורר את מגד לכתוב את מאמר הדעה‪ ,‬שהיה חלק מפולמוס מתמשך‬
‫על ספר הלימוד ועל האופן שבו הוא מציג את ההיסטוריה‪ ,‬כולל אירועי תל חי‪,‬‬

                            ‫ויכוח שהגיע עד מפתנה של ועדת החינוך של הכנסת‪2.‬‬
‫במאמר אעקוב אחר השינויים בתיאור אירועי תל חי שבין ספרי הלימוד‬
‫שנכתבו לאחר קום המדינה ובין אלה שהתפרסמו החל בשנות התשעים ואילך‪.‬‬
‫לאחר מכן אפנה אל ניסיונות שנעשו בשנים האחרונות לחדש את הגבורה וההדר‬

                  ‫הקשורים לאירועי תל חי באמצעות כלים טלוויזיוניים ובמרשתת‪.‬‬
‫בניגוד לבחינה של ייצוג דמותו של טרומפלדור בשדה התרבותי הכללי‬
‫שבו מתקיים חופש יצירה‪ ,‬השדה החינוכי הרשמי נשלט בידי כוחות ארגוניים‬
‫המכתיבים את אופיו של הנרטיב‪ .‬עם כוחות אלה נמנים ועדות מקצוע של משרד‬
‫החינוך‪ ,‬ועדות לאישור ספרי לימוד‪ ,‬הנהלות בתי הספר‪ ,‬מורים ועוד‪ .‬כוחות אלה‬
‫חותרים במקרים רבים להעביר לתלמידים‪ ,‬האזרחים לעתיד‪ ,‬ערכים מוגדרים‪,‬‬
‫מסרים שבמקרים רבים הם בעלי אופי פטריוטי המשרת את המדינה שהם‬
‫מנהיגים‪ .‬בעוד מחקריהם החשובים של יעל זרובבל‪ ,‬מעוז עזריהו‪ ,‬זאב גרינברג‬
‫ועירית גרינברג‪ ,‬כמו גם מחקרים אחרים‪ ,‬הצביעו על התפתחות הדימוי המיתי‬
‫של טרומפלדור בתרבות הפופולרית ובנוף (עבודות שלעיתים גם עסקו במערכת‬
‫החינוך)‪ ,‬טרם נערך מחקר על הדרך שבחרה מערכת החינוך להציג לפני תלמידים‬

                                                     ‫את דמותו של הגיבור מתל חי‪3.‬‬
‫במערכת חינוך ריכוזית כמו זו של מדינת ישראל‪ ,‬משמשות תוכניות‬
‫הלימודים כלי בידי המשטר לחינוכם‪ ,‬לאזרוחם ולתרבותם של בני הדור הבא‪.‬‬
‫שימוש זה בתוכניות הלימודים בידי השלטון בא לידי ביטוי במקצועות רבים‪,‬‬
‫ובמיוחד במקצועות הומניים כמולדת‪ ,‬ספרות והיסטוריה‪ 4.‬בו בזמן שתוכניות‬

‫פרוטוקולים‪ ,‬ועדת החינוך של הכנסת‪ ,9.11.1999 ,‬א"כ‪ .‬בהקשר זה ראו גם את ספרם‬                    ‫‪	2‬‬
‫של אייל נווה ואסתר יוגב‪ ,‬היסטוריות‪ :‬לקראת דיאלוג עם האתמול‪ ,‬תל אביב ‪,2002‬‬                    ‫‪	3‬‬

                                                                               ‫עמ' ‪.156–146‬‬  ‫‪	4‬‬
‫זרובבל (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)1‬עמ' ‪Y. Zerubavel, Recovered Roots: Collective ;202–189‬‬
‫‪;Memory and the Making of Israeli National Tradition, Chicago, IL 1995‬‬
‫ז' גרינברג וע' גרינברג‪" ' ,‬שביל הפצועים" בין חצר תל‪-‬חי לכפר‪-‬גלעדי‪ :‬הסיפור האישי‬
‫כאמצעי להבניית סיפור היסטורי'‪ ,‬קתדרה‪( 142 ,‬טבת תשע"ב)‪ ,‬עמ' ‪ ;146–131‬מ' עזריהו‪,‬‬
‫'הגיאוגרפיה המיתית של י"א באדר‪ :‬מתל חי לביריה ולאילת'‪ ,‬אופקים בגיאוגרפיה‪,‬‬

                                                                  ‫‪( 47–46‬תשנ"ז)‪ ,‬עמ' ‪.20–9‬‬

‫‪P.W. Jackson, ‘Conceptions of Curriculum and Curriculum Specialists’, W.F. Pinar,‬‬

‫‪W.M. Reynolds, P. Slattery and P. M. Taubman (eds.), Understanding Curriculum:‬‬
   428   429   430   431   432   433   434   435   436   437   438