Page 430 - Tel Hai Book
P. 430

‫‪  428‬עמית עסיס‬

‫החלופה ל'לשתות ולמות' איננה 'לא לשתות ולא למות'‪ ,‬המוות הוא בלתי נמנע‬
‫ונוכחותו מדגישה את החירות והשרירותיות שבבחירה האנושית‪ :‬כולנו נמות‪ ,‬בין‬
‫שנבחר לשתות או לא לשתות; נמות בין שנחפש לעצמנו הגירה למקום שיאפשר‬
‫לנו חיים נוחים ובין שנבחר להקדיש את חיינו לארץ שוממה‪ .‬השתייה בשיר‬
‫מוקדשת לחיי ברנר וטרומפלדור כמתווי דרך אידיאולוגיים‪ ,‬אך האידיאולוגיה‬
‫הזאת איננה עומדת בהקשר ערכי‪-‬מוסרי או היסטורי‪-‬לאומי בלבד אלא בהקשר‬

                                                                           ‫הדוניסטי‪.‬‬
‫לאור האווירה העולה מעדויות משנות העשרים‪ ,‬נראה שהמוות המוזכר‬
‫באימרתו הידועה של טרומפלדור‪ ,‬שהייתה נוכחת מאוד בציבור‪ ,‬לא נתפס באותן‬
‫שנים כמחיר שאותו ראוי לשלם בעבור האוטופיה הלאומית אלא כעתיד בלתי‬
‫נמנע המאיר את הבחירה בחיים בארץ באור קיומי‪ .‬בואו הבלתי נמנע של המוות‬
‫והעמידה כנגד הסיכויים אינם מותירים מקום לאידיאולוגיות סדורות על עתיד‬
‫רחוק רצוי‪ .‬המוות הוא סופם ההכרחי של החיים והמודעות לו מעצימה את‬
‫אופיה הסופי‪ ,‬השרירותי כמעט‪ ,‬של כל בחירה אנושית‪ .‬המוות הצפוי משחרר את‬
‫הבחירה האנושית מחישובי תועלת ארוכי טווח ונותן חיות חדה לבחירה האנושית‬
‫הרגעית‪ .‬תהא זו בחירה בהגנה על נקודת יישוב מרוחקת מול כוחות עדיפים‪ ,‬או‬

                        ‫בחירה בשתיית יין בשבת בעת המנוחה מן העבודה הקשה‪.‬‬

                                  ‫היעלמותו ההיסטורית של אופק הפרשנות‬

‫אי אפשר להפריד בין מילותיו האחרונות של טרומפלדור כביטוי לבחירה במעשה‬
‫חלוצי לנוכח המוות המתקרב ובין השימוש במיתוס תל חי וב'טוב למות בעד‬
‫ארצו' כהצדקה למעשים חלוציים‪ .‬אתוס ההקרבה העצמית צומח הן כביטוי קיומי‬
‫ומעשי של נטילת אחריות חברתית מתוך חוויה קיומית הן ככלי לגיוס של אנשים‬
‫אחרים להצטרף למאמץ‪ 57.‬ככל שהמאמץ הלאומי הניב פרי והבית הלאומי היהודי‬
‫התחיל לקרום עור וגידים‪ ,‬השתלב מיתוס תל חי באתוס לאומי שהלך והתמסד‪.‬‬
‫השינוי ההיסטורי והדורי שינה את אתוס ההקרבה‪ .‬האש של החלוץ המבעיר את‬
‫עצמו במחול וחונק את עברו ב'אין דבר'‪ ,‬כדי ליצור טרנספורמציה מיתית בעצמו‪,‬‬
‫הופכת לאש העקידה של בנים נאמנים שנותנים את חייהם ואת מותם במצוות‬
‫הדור הקודם למען המולדת‪ .‬היו שקיבלו על עצמם בגאווה את תפקידו של‬
‫הבן הנבחר המקריב את עצמו מתוך קשר אינטימי עם האתוס של הדור הקודם‬

                         ‫והתודעה ההיסטורית שלו‪ ,‬והיו שדחו אותו בשאט נפש‪58.‬‬

‫'ְרצֹו ֵננּו — ִל ְהיֹות ְלעֹו ָלם ְּב ֵני חֹוִרין ‪ֲ /‬חלֹו ֵמנּו — ָלמּות ְּב ַעד ַאְר ֵצנּו'‪ ,‬כתב אברהם שטרן ב‪1933-‬‬  ‫‪	57‬‬
‫בהמנון המגייס 'חיילים אלמונים'‪ .‬א' שטרן‪' ,‬חיילים אלמונים'‪www.zemereshet.co.il/ :‬‬                                      ‫‪5	 8‬‬

                                             ‫‪ ,song.asp?id=135‬אוחזר בתאריך ‪.12.12.2018‬‬
‫לדוגמה‪ :‬מ' שמיר‪' ,‬פחד יצחק'‪ ,‬מ' שמיר וש' טנאי‪ ,‬ספר 'ילקוט הרעים'‪ ,‬ירושלים‬
   425   426   427   428   429   430   431   432   433   434   435