Page 417 - Tel Hai Book

‫קריאה היסטורית‪-‬קיומית במילותיו האחרונות של טרומפלדור ‪415‬‬

‫בו באותן שנים‪ 7.‬המילים האחרונות של טרומפלדור ֶנהגו והתקבלו לראשונה‬
‫באווירה אחרת מזו שבה נוצר 'בלוז לחופש הגדול'‪ .‬מה שהשתנה‪ ,‬כך אבקש‬
‫להראות‪ ,‬לא היה רק דחייתו של השיפוט הערכי אלא עצם פרשנות המשפט‪ .‬לאור‬
‫החוויה הקיומית של הצעירים העולים לארץ ישראל בעשור שאחרי מלחמת העולם‬
‫הראשונה דבריו של טרומפלדור קיבלו פרשנות קיומית שהייתה פחות ופחות‬
‫נגישה לבני תקופות מאוחרות יותר‪ .‬השינוי ההיסטורי סגר אופקים פרשניים‬
‫מסוימים ופתח אחרים‪ 8,‬וכך מיקד את דבריו של טרומפלדור בשאלת הצדקתו של‬

‫המוות‪ ,‬שלטענתי לא הייתה המוקד שלהם בשנים הראשונות להתקבלותם‪.‬‬

‫המוות כנקודת מוצא‬

‫מצבה לזכר הקרב על תל חי בי"א אדר‪,‬‬ ‫כל אדם עתיד למות‪ .‬אף על פי שמדובר‬
‫קבר אחים‪1929-1928 ,‬‬ ‫באמת טריוויאלית‪ ,‬מאמצים אנושיים רבים‬
‫הושקעו במשך השנים כדי להדחיק את‬
‫המוות המתקרב‪ .‬כמו לאתגרים אנושיים‬
‫אחרים‪ ,‬גם לעמידה לנוכח המוות יש‬
‫היסטוריה‪ .‬ביצירת המופת שלו‪' ,‬הוויה וזמן'‬
‫(‪ ,)1927‬ביקש היידגר לענות על השאלות‬
‫הפילוסופיות הקדומות מנקודת המבט של‬
‫הקיום האנושי שהיותו של האדם בן חלוף‬
‫והמוות הצפוי לו הם ממאפייניו המרכזיים‪,‬‬
‫והציע את האפשרות של חיים אותנטיים‬
‫המודעים למוות הצפוי בניגוד לחיים של‬
‫הדחקת המוות בחיי היום‪-‬יום‪ .‬ישנם פרשנים‬
‫המזהים את מרכזיותו של המוות בהגותו של‬
‫היידגר עם חוויותיו כחייל במלחמת העולם‬
‫הראשונה‪ 9.‬גם זיגמונד פרויד הוסיף אחרי‬
‫מלחמת העולם הראשונה את יצר המוות‬

‫לפרשנות של הלוך הרוח הנלווה להתקבלות מיתוס תל חי בשנים מאוחרות יותר ראו‬ ‫ ‪7‬‬
‫בדבריה של זרובבל על בדיחות הנלוות למיתוס‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.177–167‬‬ ‫ ‪8‬‬
‫‪ 9‬‬
‫למושג 'אופק הפרשנות ההיסטורית' ראו‪H.G. Gadamer, Truth and Method, trans. :‬‬
‫‪J. Weinsheimer and D.G. Marshall, New Haven, CT, pp. 268–310‬‬

‫להשפעתה של חוויית החזית‪ ,fronterlebnis :‬על יצירתו 'הוויה וזמן' ראו‪W.A.F Atlman, :‬‬
‫‪Martin Heidegger and the First World War: Being and Time as Funeral Oration,‬‬

‫‪Laham MD 2012, pp. 79–80; C.R. Bombach, Heidegger’s Roots: Nietzsche,‬‬

‫‪National Socialism, and the Greeks, Ithaca NY 2003, pp. 312–314; J. Fritsche,‬‬