Page 454 - Tel Hai Book
P. 454

‫‪  452‬רוני שריג‬

‫שובב הרודף אחרי פרפר‪ ,‬המייצג חופש‪ ,‬ולהלך הנודד בדרכים‪ ,‬המייצג אף הוא‬
‫סוג של חירות‪ .‬אפשר לראות בשיר זה פסטורליה‪ ,‬שלווה‪ ,‬עדינות‪ ,‬ואפילו נימה‬
‫פציפיסטית‪ :‬השומר העברי מתואר כרועה‪ ,‬בן הארץ המגן עליה ופניו לשלום‪ .‬עם‬
‫זאת אפשר להבין תיאור זה גם כהאדרה ורומנטיזציה של דמותו של טרומפלדור‬
‫תוך כדי ניכוס ה'ילידיות' והשייכות למקום של טרומפלדור וחבריו לעומת דמות‬
‫הערבי שמיוצג בשיר כ'אספסוף גדול ורב'‪ .‬בשיר זה ובשירים אחרים נוצרה‬
‫הזדהות בין דמותו של טרומפלדור לאדמה‪ ,‬ו'הטבע הפך לשותף פעיל בסיפורו של‬
 ‫הגיבור ובהנצחתו'‪ ,‬מוטיב חשוב בזהות העברית החדשה שגולמה בטרומפלדור‪37.‬‬
‫גם מוטיב ההגנה מופיע באמצעות החליל‪ .‬בשיר 'שירת הגליל' ('אח‪ ,‬בנה‬
‫הגליל') מאת ש' שלום נכתב‪' :‬עצמות יד אחת‪ ,‬מחרשה וחליל ‪ /‬ותפילה לגוסס‪:‬‬
‫טוב למות בגליל'‪ .‬עולה ממנו גם שימוש בשירים ככוח מניע להתיישבות בגליל‪.‬‬
‫לשיר שני לחנים‪ ,‬של ורדינה שלונסקי ושל מרדכי זעירא‪ .‬הטקסט נכתב במענה‬
‫לפנייה של הקרן הקימת לישראל בירושלים לחמישה משוררים בסוף שנת ‪,1938‬‬
‫ובהם ש' שלום‪ .‬הפנייה — בהתאם לאידיאולוגיה של התקופה — הגדירה את‬
‫הטקסט כשיר שיוקדש לגליל ושהמילה 'הגליל' תחזור בו‪ ,‬ייכתב בסגנון עממי‬
‫ותוכנו יהיה הגליל‪ ,‬הוד הגליל‪ ,‬ציפייתו לגאולה וגבורתו בימי קדם ובימים‬
‫אחרונים או כיבוש הגליל בימינו ומעשי הגבורה של הכובשים החדשים‪ 38.‬לאחר‬
‫שהטקסט של ש' שלום התקבל‪ ,‬פנו אנשי הקרן הקימת למלחין מרדכי זעירא‬
‫בבקשה שילחין אותו‪ .‬בהנחיות לזעירא נכתב בין היתר‪' :‬הכוונה היא שהמנגינה‬
‫תהיה ארץ‪-‬ישראלית מובהקת‪ ,‬פשוטה ועממית‪ .‬כי מטרתנו היא‪ ,‬שהמנגינה תושר‬
‫בפי הנוער וכל חוגי העם [‪ .]...‬המנגינה צריכה לבטא את חשיבותו של הגליל‬

                         ‫בתולדותינו וגם לעורר את העם לפעולות למען גאולתו'‪39.‬‬
‫הלחנים של חלק משירי תל חי שימשו כאמצעי נוסף לחיזוק המסרים‬
‫הלאומיים גם בעיבודים מאוחרים שלהם‪ .‬הלחן של זעירא לשיר 'שירת הגליל' זכה‬
‫לעיבוד מאוחר של המלחין עודד זהבי ובוצע בפי היידי ליפמן בתקליטור 'מסע —‬
‫שירים לצד הדרך'‪ .‬בעיבוד של זהבי בולטים המוטיבים המוזיקליים המזרחיים‬
‫והערביים בשימוש בכלי הנגינה‪ ,‬בסלסולי המנגינה ובסולמות המוזיקליים‬
‫בקטעי הקישור‪ ,‬שמוסיפים לשיר 'אותנטיות' מקומית 'ארץ‪-‬ישראלית מובהקת'‪40.‬‬
‫בדומה לכך‪ ,‬הלחן של נחום נרדי לשיר 'בגליל' מחזק את ה'אותנטיות' של זהותו‬

                                                         ‫זרובבל (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)26‬עמ' ‪.192‬‬     ‫‪3	 7‬‬
‫זמרשת‪' ,‬אח‪ ,‬בנה הגליל'‪ ,www.zemereshet.co.il/song.asp?id=2396 :‬אוחזר בתאריך‬                   ‫‪3	 8‬‬
‫‪ .3.11.2018‬המידע באתר מתבסס על מחקרו של נתן שחר 'השיר הארץ‪-‬ישראלי וקרן‬
‫קימת לישראל'‪ ,‬המכון לחקר תולדות קרן קימת לישראל‪ ,‬הקרקע ויישוב הארץ‪ ,‬תשנ"ה‪,‬‬                    ‫‪	39‬‬
                                                                                              ‫‪	40‬‬
                                                                                  ‫עמ' ‪.26-22‬‬
                                                                                         ‫שם‪.‬‬
                                                                                         ‫שם‪.‬‬
   449   450   451   452   453   454   455   456   457   458   459