Page 452 - Tel Hai Book
P. 452
450רוני שריג
עתיקה 27,ובכך קשר בין גבורת העבר ללאומיות החדשה באמצעות זיכרו של
טרומפלדור .השיר 'בגליל העליון' מאת שמשון מלצר ללחנו של עמנואל עמירן
מבטא היטב את העוצמה שטמונה בסמל זה' :על גבעה נישאה /שם ירבץ הכפיר /
האדיר / .ונשגב הוא מאוד / ]...[ /ובליל סערות /וסופות /ונהם האריה /ושאג
האריה /והתנשא'.
אחד האמצעים הטקסטואליים לביסוס ערך ההקרבה בשירים היה 'החייאתו'
של טרומפלדור .דוגמה לכך היא השיר 'אביך לא מת' מאת אברהם דב ורבנר
(ללחן של משה רפפורט)' :אביך לא מת ,חי טרומפלדור /למען ארצנו לחם
הגיבור / .בעד החרות והגאולה /אביך לא מת' .גם ז'בוטינסקי היה שותף לעיצוב
ערך ההקרבה באמצעות החייאת המת בשירו 'שיר אסירי עכו' :טרומפלדור
הגיבור הגידם ממשיך לשמור את גבולה של הארץ אף לאחר מותו ,מקברו .עיצוב
מיתוס תל חי כמיתוס של ניצחון ולא של כישלון הפך את המת לסמל 'חי נצחי',
ונוצר בעיקר כדי להתוות לדור הבנים הלוחמים את האתוס של לחימה והקרבת
החיים במלחמה על המרחב הטריטוריאלי של החברה המתהווה .בעצם קידושו
של המיתוס הוענקה למוות משמעות :זיכרון המתים בקרבות יחיה לנצח וייזכר
כמעשה גבורה למען הגנת המולדת ,הנופלים יזכו ל'חיי תמיד ולזיכרון נצח',
ומעבר לכך ,דמם של הנופלים מקנה את הזכות על האדמה .השירים היו חלק
מ'מסע החניכה הבלתי נמנע וההכרחי אל ישראליותם' של ילדים ובני נוער עד
סוף שנות השישים28.
בשונה מהמוטיבים של הקרבה וגבורה ,מדגישים שירים רבים את העמל
והעבודה ואת ההתיישבות ,ערכים מרכזיים בתנועת העבודה אך לא שלה בלבד.
כך למשל בשיר 'חלום יוסף הגלילי' שכתב שמואל בס והלחין עמנואל עמירן
(פוגצ'וב) בשנת ,1940ענו המוני העם לקריאתו של יוסף הגלילי וחלומו התגשם
בתלם המחכה לו; ובשירו של לוין קיפניס שהולחן על ידי נחום נרדי' ,מי יבנה
בית' ,החלוצים זורעים שדה בתל חי ובכך ממשיכים את החלום.
בשירים רבים אחרים בולטת ההגנה על המקום והארץ שמתבטאת בדמות
השומר .דמות זו עברה בשירים אחדים אידיאליזציה ורומנטיזציה באמצעות
הטקסטים והלחנים .השומר היה היהודי החדש שעמד בניגוד ליהודי הגלותי וייצג
מערכת ערכים חדשה ,חילונית .הוא היה קשור לאדמה ,שאף להיות 'ילידי' ,ורוב
מאפייניו הקבילו לדימוי 'הפרא האציל' הערבי :שומר עברי ,שבלבושו וברכיבתו
על סוס דומה במראהו לערבי בן המקום 29.דמות השומר הושפעה גם מדימוי נוסף,
של הקוזק מהתרבות הפופולרית הרוסית ,שהתמזג עם דמות הערבי הארץ-ישראלי
שם ,עמ' .192 27
ע' זרטל' ,המעונים והקדושים :כינונה של מרטירולוגיה לאומית' ,זמנים :רבעון להיסטוריה, 2 8
,)1994( 48עמ' .34–32 29
יפתחאל ורודד (לעיל ,הערה ,)6עמ' .253
