Page 492 - Tel Hai Book
P. 492

‫‪  490‬ענת קדרון ומיכאל אזבנד‬

‫מעורר עניין בקהל הארצי או המקומי‪ 53.‬לשם הישרדותו הכלכלית החל המוזיאון‬
‫להציע הפעלות משפחתיות בעיקר בחגים‪ ,‬ואירועי תרבות 'ברוח היסטורית'‬
‫דוגמת ערבי שירה מסביב למדורה ולפינג'ן‪ .‬החצר גם מושכרת לאירועים‬
‫פרטיים‪ .‬הפרסומים מציעים מפגש עם 'ארץ ישראל הישנה והטובה'‪' ,‬טעם של‬
‫פעם' וחוויית ראשית ההתיישבות בגליל‪ .‬השימוש בסמל ההיסטורי מוסיף נופך‬
‫נוסטלגי לאירועים תרבותיים ומשפחתיים‪ ,‬אולם הגבורה וההקרבה נעלמו מדפי‬

                                                                          ‫הפרסום‪54.‬‬
‫המוזיאון יזם גם פעולות מסוג אחר‪ ,‬שביקשו לרתום את סיפור תל חי לעיסוק‬
‫בבעיות חברתיות או אישיות‪ ,‬בניסיון להנכיח את המקום בחיי הסביבה‪ .‬אחת‬
‫היוזמות הייתה פעילות משותפת עם המרכז לאומנויות של הגליל העליון‪ .‬תחת‬
‫הכותרת‪' :‬נוער במפגש עם המיתוס'‪ ,‬עסקה בכל שנה קבוצה אחרת‪ ,‬בדרך כלל‬
‫קבוצה מוחלשת‪ ,‬בשאלות של כאב‪ ,‬מלכוד‪ ,‬פחד וגבורה אישית‪ .‬הדגש בפעילות‬
‫היה פועל יוצא של אופי הקבוצה‪ .‬את התוצרים הציגו בתערוכות בחצר תל חי‪,‬‬
‫שנפתחו בטקס חגיגי ביום י"א באדר‪ 55.‬בשנים האחרונות גוברת המגמה שמנסה‬
‫למנף את חצר תל חי כנכס תיירותי כלכלי ולהרחיב את היצע אפשרויות הביקור‬
‫באזור‪ .‬מסלול 'שביל הפצועים'‪ ,‬שחודש באמצע שנות התשעים ומאפשר הליכה‬
‫רגלית בין כפר גלעדי לחצר תל חי‪ ,‬הוא חלק מפיתוח זה‪ .‬השביל‪ ,‬שהוא חלק‬
‫משביל ישראל‪ ,‬משלב אתרי זיכרון לאומי ומקומי ומציג את סיפור ההתיישבות‬
‫בגליל בתקופת היישוב ואת סיפור תל חי כחלק ממנו‪ 56.‬מבחינה זו השביל מתאים‬
‫לנרטיב המקומי‪ ,‬מתעלם מההרואיות המיתית והלאומית של סיפור טרומפלדור‬
‫ומחזק את הסיפורים האישיים ואת הסיפור המשותף של מתיישבי הגליל‬
‫הראשונים‪' .‬שביל הלולים' בכפר גלעדי שהוא פרויקט מסחרי‪ ,‬ו'שביל הפרחים'‬
‫המחבר את חצר תל חי לקריית שמונה‪ ,‬מאפשרים שהות ארוכה באזור במכלול‬

                                                                        ‫תיירותי אחד‪.‬‬

‫הצורך בשינוי צירי הדרכה ובהתאמתם לדורות חדשים‪ ,‬במתן דגש לבניית הדרכות רלוונטיות‬         ‫‪5	 3‬‬
‫לעולם ההווה הוא צורך דורי ומאפיין מוזיאונים היסטוריים נוספים‪ ,‬כולל אלה שמראשיתם‬
‫עסקו בתולדות ההתיישבות‪ ,‬דוגמת מוזיאון יפעת‪ .‬ראו לדוגמה‪T. Katriel, Performing :‬‬          ‫‪5	 4‬‬
                                                                                        ‫‪5	 5‬‬
        ‫‪the Past: A Study of Israeli Settlement Museums, London 1997, pp. 84–102‬‬
                                 ‫פרסומים שונים משנות התשעים ואילך‪ ,‬אח"ת‪ ,‬תיק שיווק‪.‬‬     ‫‪	56‬‬

‫הפעילות הראשונה התקיימה ב‪ 1998-‬עם קבוצה של תלמידים שנשרו ממסגרות חינוך‬
‫אחרות‪ ,‬בהנחייתה של רחל רבינוביץ‪ ,‬וזכתה לסיקור נרחב בעיתונות המקומית‪' .‬נוער תל‪-‬‬
‫חי במפגש עם המיתוס'‪ ,‬על הצפון‪ ,‬ביטאון הגליל העליון‪ ;5.3.1998 ,‬ר' רבינוביץ‪ ,‬מכירה‬
‫פומבית‪ ,‬הירחון הישראלי לאספנות ולאמנות‪ ,6 ,‬מאי–יוני ‪ ,1998‬עמ' ‪ .53–50‬תערוכות‬

         ‫דומות‪ ,‬עם קבוצות שונות‪ ,‬התקיימו לפחות עד שנת ‪ .2004‬תיק אמנות‪ ,10 ,‬אח"ת‪.‬‬
               ‫ז' גרינברג וע' גרינברג‪' ,‬שביל הפצועים'‪ ,‬קתדרה‪ ,)2011( 142 ,‬עמ' ‪.146–131‬‬
   487   488   489   490   491   492   493   494   495   496   497