Page 495 - Tel Hai Book
P. 495
בין אתוס לאומי לזיכרונות מקומיים 493
שארגנו את הטקסים ,ביקשו לרתום באמצעותם את המהגרים החדשים לאתוס
הציוני ,וקבעו כבר ב 1951-שחלק מרכזי מן הטקס יכלול הבאת עולים חדשים
ממרכזי הקליטה ומהמעברות .משקי הגליל העליון שלחו משאיות לכל הארץ כדי
להביא את העולים ליום סיור בטבריה ובעמק החולה ,לשמוע על קרבות מלחמת
העצמאות באזור ועל ההתיישבות בו 68.לסיורים קדמו שיעורים שעסקו בעיקר
בתולדות ההגנה המקומית וההתיישבות הציונית .לתושבי מעברות צפון הארץ,
ובמיוחד מעברת ח'אלסה ,שמרו מקום ברחבת הטקס .היה זה חלק ממאמץ החברה
הקולטת לחבר את העולים החדשים לאירועי המפתח הציוניים המקובלים ,במקרה
זה לנרטיב הביטחוני של הקמת המדינה ,שהעולים לא היו שותפים לו .מקבילות
אפשר למצוא בבחירה של החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה לקיים את
כנסי המחקר שלה בעיירות הפיתוח באותן שנים ,במטרה לחבר בין העולים,
המקום ועבר הארץ על ידי יצירת זיכרון מקומי מעצב הקושר את הזהות המקומית
לזהות הציונית המקובלת 69.מי שגדלו אז כילדים בקריית שמונה זוכרים את ימי
העלייה לרחבת האריה השואג כיום חג שבו לבשו כולם בגדי חג והמונים מילאו
את רחובות העיירה.
בסוף שנות השישים השתנה המצב הביטחוני באזור הגבול הצפוני .לבעיות
הכלכליות והחברתיות נוספו סכנת הקטיושות וחדירות מחבלים 70.היישוב
סבל מהגירה שלילית ומקיפאון דמוגרפי .במחצית השנייה של שנות החמישים
האוכלוסייה גדלה מ 5,000-נפש בשנת 1956לכ 14,000-בסוף העשור ,בעיקר
מפני שישבו בה מהגרים מצפון אפריקה ,אולם גידול זה נבלם כשפסקה ההגירה71.
בשנת 1975מנתה העיר 15,600איש ,ובשנת 15,700 — 1985תושבים 72.בקריית
שמונה גברה תחושת הנטישה הממסדית על האופטימיות של השנים הראשונות.
השימוש באתוס הגבורה של תל חי הפך מאתוס לאומי מאחד לאתוס שנועד
לשרת מטרות מקומיות בפעולה דו-כיוונית :חינוך פנימי לחיזוק האוכלוסייה
לדוגמה' :עליית המונים לתל-חי' ,דבר .19.3.1951 ,באותה שנה הובאו לטקס אלפיים עולים 6 8
חדשים מבתי עולים ,מעברות ומושבי עולים. 6 9
מ' פייגה' ,ארכיאולוגיה ,אנתרופולוגיה ועיירות הפיתוח' ,הנ"ל ,על דעת המקום :מחוזות 70
זיכרון ישראליים ,שדה בוקר ,2017עמ' .274אפשר לראות ריאקציה למהלך זה בהקמת 71
מוזיאונים מקומיים המבקשים להנציח את סיפור המקום מרגע העלייה על הקרקע ואת
72
הקשר לתפוצת ההגירה.
בדצמבר 1968הותקפה קריית שמונה לראשונה במטחי קטיושות .שלושה תושבים נהרגו.
א' גולדשטיין' ,מה גרם לפרוץ "היום השחור של קריית-שמונה" ,מאי ,'1956צ' גרוסמרק,
ח' גורן ,מ' עבאסי וז' גרינברג (עורכים) ,מחקרים חדשים של הגליל ,ג ,תל חי ,2018
עמ' .226–225
על פי אתר עיריית קריית שמונה' :קריית שמונה שלנו ,סיפורו של מקום'www.k-8.co.il/ :
,%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94/
אוחזר בנובמבר .2019