Page 495 - Tel Hai Book
P. 495

‫בין אתוס לאומי לזיכרונות מקומיים  ‪493‬‬

‫שארגנו את הטקסים‪ ,‬ביקשו לרתום באמצעותם את המהגרים החדשים לאתוס‬
‫הציוני‪ ,‬וקבעו כבר ב‪ 1951-‬שחלק מרכזי מן הטקס יכלול הבאת עולים חדשים‬
‫ממרכזי הקליטה ומהמעברות‪ .‬משקי הגליל העליון שלחו משאיות לכל הארץ כדי‬
‫להביא את העולים ליום סיור בטבריה ובעמק החולה‪ ,‬לשמוע על קרבות מלחמת‬
‫העצמאות באזור ועל ההתיישבות בו‪ 68.‬לסיורים קדמו שיעורים שעסקו בעיקר‬
‫בתולדות ההגנה המקומית וההתיישבות הציונית‪ .‬לתושבי מעברות צפון הארץ‪,‬‬
‫ובמיוחד מעברת ח'אלסה‪ ,‬שמרו מקום ברחבת הטקס‪ .‬היה זה חלק ממאמץ החברה‬
‫הקולטת לחבר את העולים החדשים לאירועי המפתח הציוניים המקובלים‪ ,‬במקרה‬
‫זה לנרטיב הביטחוני של הקמת המדינה‪ ,‬שהעולים לא היו שותפים לו‪ .‬מקבילות‬
‫אפשר למצוא בבחירה של החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה לקיים את‬
‫כנסי המחקר שלה בעיירות הפיתוח באותן שנים‪ ,‬במטרה לחבר בין העולים‪,‬‬
‫המקום ועבר הארץ על ידי יצירת זיכרון מקומי מעצב הקושר את הזהות המקומית‬
‫לזהות הציונית המקובלת‪ 69.‬מי שגדלו אז כילדים בקריית שמונה זוכרים את ימי‬
‫העלייה לרחבת האריה השואג כיום חג שבו לבשו כולם בגדי חג והמונים מילאו‬

                                                                 ‫את רחובות העיירה‪.‬‬
‫בסוף שנות השישים השתנה המצב הביטחוני באזור הגבול הצפוני‪ .‬לבעיות‬
‫הכלכליות והחברתיות נוספו סכנת הקטיושות וחדירות מחבלים‪ 70.‬היישוב‬
‫סבל מהגירה שלילית ומקיפאון דמוגרפי‪ .‬במחצית השנייה של שנות החמישים‬
‫האוכלוסייה גדלה מ‪ 5,000-‬נפש בשנת ‪ 1956‬לכ‪ 14,000-‬בסוף העשור‪ ,‬בעיקר‬
‫מפני שישבו בה מהגרים מצפון אפריקה‪ ,‬אולם גידול זה נבלם כשפסקה ההגירה‪71.‬‬
‫בשנת ‪ 1975‬מנתה העיר ‪ 15,600‬איש‪ ,‬ובשנת ‪ 15,700 — 1985‬תושבים‪ 72.‬בקריית‬
‫שמונה גברה תחושת הנטישה הממסדית על האופטימיות של השנים הראשונות‪.‬‬
‫השימוש באתוס הגבורה של תל חי הפך מאתוס לאומי מאחד לאתוס שנועד‬
‫לשרת מטרות מקומיות בפעולה דו‪-‬כיוונית‪ :‬חינוך פנימי לחיזוק האוכלוסייה‬

‫לדוגמה‪' :‬עליית המונים לתל‪-‬חי'‪ ,‬דבר‪ .19.3.1951 ,‬באותה שנה הובאו לטקס אלפיים עולים‬             ‫‪6	 8‬‬
                                               ‫חדשים מבתי עולים‪ ,‬מעברות ומושבי עולים‪.‬‬        ‫‪6	 9‬‬

‫מ' פייגה‪' ,‬ארכיאולוגיה‪ ,‬אנתרופולוגיה ועיירות הפיתוח'‪ ,‬הנ"ל‪ ,‬על דעת המקום‪ :‬מחוזות‬             ‫‪	70‬‬
‫זיכרון ישראליים‪ ,‬שדה בוקר ‪ ,2017‬עמ' ‪ .274‬אפשר לראות ריאקציה למהלך זה בהקמת‬                   ‫‪	71‬‬
‫מוזיאונים מקומיים המבקשים להנציח את סיפור המקום מרגע העלייה על הקרקע ואת‬
                                                                                             ‫‪	72‬‬
                                                                     ‫הקשר לתפוצת ההגירה‪.‬‬
 ‫בדצמבר ‪ 1968‬הותקפה קריית שמונה לראשונה במטחי קטיושות‪ .‬שלושה תושבים נהרגו‪.‬‬
‫א' גולדשטיין‪' ,‬מה גרם לפרוץ "היום השחור של קריית‪-‬שמונה"‪ ,‬מאי ‪ ,'1956‬צ' גרוסמרק‪,‬‬
‫ח' גורן‪ ,‬מ' עבאסי וז' גרינברג (עורכים)‪ ,‬מחקרים חדשים של הגליל‪ ,‬ג‪ ,‬תל חי ‪,2018‬‬

                                                                               ‫עמ' ‪.226–225‬‬
‫על פי אתר עיריית קריית שמונה‪' :‬קריית שמונה שלנו‪ ,‬סיפורו של מקום'‪www.k-8.co.il/ :‬‬
‫‪,%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94/‬‬

                                                                       ‫אוחזר בנובמבר ‪.2019‬‬
   490   491   492   493   494   495   496   497   498   499   500