Page 500 - Tel Hai Book
P. 500
498ענת קדרון ומיכאל אזבנד
את י"א באדר ,ויש שימוש באתר האריה השואג בעיקר לצרכים טקסיים .המקום
משלב מורשת היסטורית ,תצפית נוף ונוכחות פיזית מרשימה ,וההנחה של מעצבי
התודעה היא שקיים ידע משותף לתלמידים שיוצר קישור אינטואיטיבי לסיפור
תל חי .בית הספר דנציגר מקיים טקס משותף של הורים ותלמידים לפני המסע
לפולין ו'מסע זריחה' לתלמידי כיתות ז' שבסיומו מתקיים טקס קבלת ספרי תנ"ך
כחלק משנת בר-מצווה .דוגמה אחרונה זו מרחיבה את ההסמלה של ההמשכיות
והמסוגלות הקולקטיבית מעבר לנרטיב הציוני גם לנרטיב היהודי והמשכיות
העם .כל אלה היו יוזמות מקומיות ,שרובן פסקו כשהדמות המובילה התחלפה
בתפקידה .מפגשים חינוכיים נוספים מתקיימים באופן מצומצם במסגרות בלתי
פורמליות ,כגון המתנ"ס ותנועות הנוער .תנועת הנוער העירונית ,עידן ,מקיימת
ברחבת האריה השואג את טקסי קבלת סיכות המדריך שלה .בתנועת הצופים
משלבים את סיפור תל חי במסגרת הכשרת המדריכים באופן רנדומלי ,ובעיקר
בדגש על פיתוח מנהיגות ועל דמותו של טרומפלדור92.
דיון
הזיכרון של סיפור תל חי בקיבוצי הגליל העליון ובקריית שמונה משקף אינטרסים
אזוריים משותפים לצד הבדלים בין הקהילות שנבדקו .האינטרסים המשותפים
מתבטאים בגיוס המיתוס הארצי לקידום השקעה באזור .ההבדלים בין הקהילות
הם אופן הבניית המיתוס והגורמים שהשפיעו על עיצובו .הבחנה נוספת נעשתה
בין דרכי הבניית הסיפור באוכלוסייה המקומית ,ולמול החברה הישראלית והממסד
הפוליטי-כלכלי .הבדלים אלה נבחנו לאורך ציר זמן ,תוך כדי התייחסות לאירועים
מקומיים ולאופן שבו השתנה היחס אל סיפור תל חי ברמה הארצית .ההשוואה
העלתה כמה מסקנות.
יצירת אינטרס מקומי משותף .גם בעיריית קריית שמונה וגם במאג"ע ביקשו
לחזק את ההיבט המקומי של הסיפור אך לשמר את הערכים הלאומיים הכלליים
ששיקף .בכך הם ביקשו למשוך תשומת לב לאומית לאזור ,במיוחד של המוסדות
המדינתיים .בשני העשורים הראשונים לאחר הקמת המדינה הובילה המאג"ע את
הפעולה האזורית ,ושמרה על ההגמוניה של ההתיישבות הקיבוצית באזור .במועצה
ביקשו לחזק את מרכיב המקום באתוס הלאומי על פני פרקטיקות זיכרון אחרות —
מועד וערך או סיפור — ובכך למנוע מהזיכרון הקולקטיבי להתנתק מהמקום
ולשרת צרכים לאומיים-ממסדיים בלבד .היה זה חלק מהמאבק על ההגמוניה
בתנועת העבודה וההתנגדות למדיניות היישובית של מפא"י מ ,1953-שלא נתנה
עדיפות להתיישבות באזור ההר .למאבק המקומי היה גם היבט תנועתי ,שכן
9 2ריאיון עם ירדן ליבוביץ ,לשעבר רכזת הדרכה בשבט המקומי וכיום מרכזת את פעילות
מדריכי שנות השירות בעיר.11.11.2018 ,
