Page 498 - Tel Hai Book

‫‪ 496‬ענת קדרון ומיכאל אזבנד‬

‫שלושה ימים בסביבות י"א באדר‪ ,‬ובהם אירחו בתי ספר מקריית שמונה בתי‬
‫ספר מחוץ לאזור לפעילויות ולצעדה משותפת לרחבת האריה השואג‪ .‬בשנים‬
‫‪ ,1990–1989‬שנים שבהן בני הקיבוצים בסביבה נטשו את המיתוס‪ ,‬השתתפו‬
‫במפעל האירוח בקריית שמונה כ‪ 10,000-‬אורחים‪ 82.‬מערכת החינוך המקומית‬
‫טיפחה את המיתוס כמעט בכוח וחייבה את בתי הספר היסודיים להשתתף‬
‫בצעדות י"א באדר‪ ,‬ובטקס העברת דגל תל חי בין בתי הספר בסביבה בעת הטקס‬
‫הממלכתי‪ .‬המרכזייה הפדגוגית הוציאה לאור חוברות למחנכים שהדגישו את‬
‫שלושת מאפייני המיתוס המקומיים‪ :‬זיכרון ח'אלסה ככפר מרצחים‪ ,‬הקשר הישיר‬
‫למגיני תל חי וגבורת טרומפלדור‪ .‬המשפט 'טוב למות בעד ארצנו' חוזר בהדגשה‬

‫ובהערכה חיובית בחוברות אלה‪83.‬‬
‫במקביל התרחב מקום הסיפורים על המעברה ועל מתיישבי קריית שמונה‬
‫הראשונים בנרטיב המקומי‪ .‬בשנות התשעים נכתבה התוכנית 'קריית שמונה עירי'‬
‫לכיתות ג'–ד' ובה נשמר מקומם של מגיני תל חי כחולייה ראשונה בשרשרת‬
‫הגבורה שאותה חיזקו המתיישבים הראשונים בעצם אחיזתם במקום — אך צומצם‬
‫בנפחו לעומת סיפורי המעברה‪ .‬ההתיישבות במעברה הוצגה כבחירה אקטיבית‬
‫דומה לזו של תל חי להיאחז במקום חרף הקשיים‪ 84.‬בתי הספר שינו את תפקידם‬
‫מסוכני תודעה לאומית מאחידה‪ ,‬להיותם חלק מזירת המאבק לפירוק תודעה זו‬
‫כרב‪-‬תרבותית ורבת נרטיבים‪ 85.‬מוזיאון העיר‪ ,‬שהוקם בגלגולו הראשון בשלהי‬
‫שנות השמונים כמרכז חינוך וכארכיון הדגיש עוד מגמה זו‪ 86.‬במוזיאון בחרו‬
‫לצמצם את הקשר לקרב תל חי‪ .‬הדגש הוויזואלי והחינוכי ניתן לחיי המעברה‬
‫ופיאר אף הוא את אחיזת המתיישבים בקריה חרף הקשיים‪ 87.‬הנרטיב החדש‬
‫שבא לידי ביטוי במוזיאון ובתוכניות העירוניות הותיר את תל חי כסמל‪ ,‬אך קבע‬
‫את נקודת ההתחלה של קריית שמונה במעברת ח'אלסה‪ .‬המורשת הקהילתית‬
‫של התושבים הודגשה על פני החיבור למורשת האזורית‪ .‬תהליך המיתיפיקציה‬
‫(הבניית המיתוס) החלופי הציג את ההתיישבות והבחירה להישאר בה כרצון‬
‫חופשי של המתיישבים‪ ,‬נקי מאילוצים כלכליים ואחרים וטשטש את ההגירה‬
‫השלילית שחוותה‪ .‬חוברת שפרסם המוזיאון בשנות ‪ 1994‬נפתחה בשיר שחיברו‬

‫א' לוטן‪' ,‬תם הטקס'‪ ,‬ידיעות קריית שמונה‪.21.3.2014 ,1591 ,‬‬ ‫‪8 2‬‬
‫לדוגמה‪ :‬לש"כ‪ ,‬רשמים מן העבר‪ ,‬עיריית קריית שמונה [חש"ד‪ ,‬ככל הנראה משלהי שנות‬ ‫‪8 3‬‬

‫השמונים]‪.‬‬ ‫‪8 4‬‬
‫שם‪.‬‬ ‫‪8 5‬‬

‫בשנות התשעים פורסמו מחקרים רבים שעסקו במפגש בין פדגוגיה ופוליטיקה של זהות‪.‬‬ ‫‪8 6‬‬
‫לסקירה‪ :‬ע' לומסקי פדר‪' ,‬מסוכן זיכרון לאומי לקהילת אבל מקומית‪ :‬טקס יום הזיכרון בבתי‬
‫‪8 7‬‬
‫ספר בישראל'‪ ,‬מגמות‪ ,)2003( 3 ,‬עמ' ‪.387–353‬‬
‫פרוספר אזרן‪ ,‬ראש עירית קריית שמונה אל אפרים קריצלר‪ ,‬משרד הפנים‪ ,‬הקמת ארכיון‬

‫לעיריית קריית שמונה‪ ,20.5.1986 ,‬תיק ארכיון קריית שמונה‪ ,‬א"מ‪ ,‬ג‪.9514/20-‬‬
‫ריאיון עם חיים אלבז‪ ,‬מנהל מוזיאון קריית שמונה‪.19.11.2018 ,‬‬