Page 502 - Tel Hai Book
P. 502
500ענת קדרון ומיכאל אזבנד
קטן המוטיב של יישוב לוחם וגבר הרצון להדגיש את ההתיישבות החלוצית,
הנוסטלגית ,המקדשת את הערכים 'הנכונים' של 'ארץ ישראל הישנה והטובה'.
באופן פרדוקסלי תרמה מגמה זו לשחיקתו של מיתוס תל חי ולהגברת אופיו
המקומי.
בשנים הראשונות היה צורך לחזק את המתיישבים בקריית שמונה ואת
אמונתם שלא נשלחו לפריפריה מרוחקת אלא שהם ממשיכי האתוס הציוני
החלוצי .החיבור למגיני תל חי עשה זאת .לטיפוח נרטיב זה היו שותפים אנשי
חינוך מקומיים לצד אנשי האזור ,אנשי תנועת העבודה שחנכו את התפתחותה93.
המצוקות בעשורים הראשונים היו בעיקר כלכליות וחברתיות .התגברות החרדות
הביטחוניות המקומיות והמתח העדתי התרחשו בסמיכות זמנים ,כפי שאפשר
לראות במאפיינים הפוליטיים של התפרצות התושבים בעת הלוויית קורבנות
הפיגוע ב .1974-השילוב של הפריפריות הגיאוגרפית והחברתית השפיע על עיצוב
מיתוס תל חי המקומי .בהיעדר זיקה לאתוס ההתיישבות הכפרית והשיתופית
חוזק האתוס של מי שנלחמים על הבית למען האומה כולה .בתוך כך טושטשו
הגבולות בין הלחימה האקטיבית למאבק הקיום היומיומי כמעשה אקטיבי .שמונת
מגיני תל חי התרכזו כולם בדמותו האגדית של טרומפלדור .קריית שמונה אימצה
את טרומפלדור כגיבור עירוני ובכך יצרה זיקה לאתוס הלחימה ולהתיישבות
הציונית בספר ,במנותק מהאתוס ההתיישבותי השיתופי .בה בעת נוצרה ההצדקה
(ולמעשה נמנע הדיון) בגורלו של הכפר הערבי שעל בתיו הוקמה .אימוץ דמותו
של טרומפלדור הייתה גם כתוצאה מכך שרבים מתושבי העיירה פחות הושפעו
מהשיח הביקורתי והציני על המיתוסים באותה עת .התבגרותו של דור מנהיגים
ילידי משנות השמונים ואילך חיזקה מגמה זו .בעוד דמותו של טרומפלדור כמי
שמייצג את סיפור תל חי ואת ערכי הגבורה ,הנחישות והעבודה הפכה מרכזית
יותר ויותר ,הלך סיפור ההתיישבות החלוצית ואיבד מחשיבותו .את מקומו תפס
סיפור המעברה המקומי .סיפור מעברת ח'אלסה כונן באופן דומה לאופן שבו
כונן סיפור תל חי בשנות ההתיישבות הראשונות :עמידת גבורה ונכונות ההקרבה
של הראשונים על רקע קשיי הקיום ובסביבה ערבית עוינת ,התרסה נגד המרכז
השלטוני ועמידה עיקשת שבזכותה היישוב פורח.
פער בין ההנהגה המקומית לתושבים .נראה שגם בקריית שמונה וגם בגליל
העליון היה פער בין האופן שבו ביקשו מנהיגי האזור להטמיע את סיפור תל חי
ובין האופן שהתקבל בקרב התושבים .הפער הגדול ביותר היה בין מטרות
המועצה האזורית ובין אלה של הקיבוצים .המועצה האזורית עסקה בסיפור החל
משנות המדינה הראשונות ,ופחות מכך מערכת החינוך ,בעיקר היסודית .כפי
שהראינו לא דובר רק ב'חלוקת עבודה' בין הארגון האזורי ובין הקיבוצים .דובר
בהתנגדות הקיבוצים למרכזיותו של סיפור תל חי בסיפור ההתיישבות בגליל
93גולדשטיין (לעיל ,הערה ,)59עמ' .314–274
