Page 501 - Tel Hai Book
P. 501
בין אתוס לאומי לזיכרונות מקומיים 499
התנועה הקיבוצית החלה לאבד את מעמדה הציבורי ואת בכורתה כתנועה מיישבת
בשנות השישים.
השינוי במצב הביטחון בגבול הלבנון מ 1968-ואילך הביא להעמקת הצורך
בהכרה ציבורית וממשלתית בחיזוק האזור .בשנים אלה היה מיתוס תל חי בהיבט
הארצי במגמת דעיכה ,אבל בפריפריה הצפונית ביקשו לחזקו .החרפת המצב
הביטחוני בגבול הלבנון ,דעיכת האתוס של כור ההיתוך ,עליית המתח העדתי
ועד המהפך הפוליטי של 1977הביאו להגדלת המרחק החברתי בין קריית
שמונה ובין קיבוצי האזור ולשימוש מקומי שונה במיתוס תל חי .למרות הבדלים
אלה נותר המכנה המשותף :האזור כולו ראה עצמו כפריפריה הרחוקה ממוקדי
ההחלטות וחלוקת המשאבים ,לא מוגנת ביטחונית ומשלמת בחיי היום-יום את
מחיר ההגנה האזרחית על הגבול .המאבק המשותף של פרוספר אזרן וזלמן גסטר
להמשיך ולקיים כמעט בכוח את הפולחן המקומי של י"א באדר כאירוע ממלכתי,
מעיד אולי יותר מכול על צורך זה .משנות השבעים תחושת השיתוף של מאג"ע
וקריית שמונה מבוססת על הגבול המסוכן ולא על היבטים אחרים של תחושת
הפריפריאליות .אחרי יציאת צה"ל מלבנון דעך שוב העניין המקומי בהחייאת
המיתוס של התיישבות וביטחון .בקיץ ,2006במהלך מלחמת לבנון השנייה ,חזר
לרגע הניסיון לקשור בין תל חי ובין ההווה ,בעיקר כמחאה .פגיעת הקטיושה
במחצבת כפר גלעדי ב 6-באוגוסט והרג 12חיילי המילואים מגדוד 9255עוררו
את ההרגשה שכאשר המרכז מפקיר את הגבול יש צורך בגבורה אישית ,בדיוק כפי
שאירע בחורף .1920מחיבור זה שעלה במיוחד כמחאה פוליטית נשמט ההיבט
ההתיישבותי כליל ונותר הדגש על גבורת היחידים למען העם וביטחונו.
עיצוב המיתוס בהתאמה לצרכים מקומיים שונים .לצד הצורך המשותף של
עיריית קריית שמונה ושל מאג"ע נוצרו פערים בעיצוב המקומי של המיתוס
ובפרשנות לרלוונטיות שלו .הגליל העליון ביקש לשמר את חשיבות ההתיישבות
החלוצית בעיצוב גבולות המדינה ואת תפיסת ההתיישבות הכפרית השיתופית
כאורח חיים ציוני רצוי .מדובר במאבק על שקיעת התנועה הקיבוצית באתוס
ההתיישבותי לצד הצורך הקונקרטי לחיזוק ההתיישבות בגליל העליון .כל עוד
מיתוס תל חי היה משמעותי בחברה הכללית ,היה היגיון להעצים את ההקשר
המקומי שלו ולבדלו מפולחני מלחמת העצמאות .הראשוניות של קרב תל חי
אפשרה זאת .אבל בשלהי שנות השישים ,עקב השינוי במצב הביטחוני וחשיפת
האזור לסכנות ,דווקא קריית שמונה ,הענייה יותר והמאורגנת פחות ,זכתה
באמפתיה ציבורית .משלהי שנות השבעים גבר בקיבוצי הגליל העליון הרצון
להתבדל פוליטית ולהתנגד למגמות של מיליטריזם בחברה הישראלית ,תחילה
לשליטת ישראל בשטחים שנכבשו ב 1967-ומשנות השמונים גם למלחמה בלבנון.
הדיון האקדמי בשאלת מקום ההתיישבות בקביעת הגבול הצפוני החליש גם הוא
את השימוש במיתוס תל חי כסמל להתיישבות כקובעת גבולות .משנות התשעים
