Page 529 - Tel Hai Book

‫יוסף טרומפלדור‪ :‬בין סמל לאומי לדמות פולקלורית ‪527‬‬

‫אחר תוך שימוש באמצעים שונים‪ :‬ההומור מחליף את ההשגבה‪ ,‬החולין מנפץ‬
‫את הקדושה‪ ,‬הייחודי הופך לבנלי‪ ,‬שפת הרחוב תופסת את מקום המליצות‬
‫והקללה ברוסית מחליפה את האימרה הפטריוטית‪ ,‬וזמן הזיכרון פולש לתוך הזמן‬
‫ההיסטורי‪ .‬בדרך זו האירוע שהוגדר כ'גבורה' מוצג כצירוף של מקרים או כתוצאה‬
‫של מניפולציה לצורך יצירת זיכרון לאומי‪ ,‬טרומפלדור 'האגדי' מתגלה כאדם רגיל‬
‫שחייב להתמודד עם נכותו במצבים שונים‪ ,‬איש הצבא המאופק והאידיאליסט‬
‫מתגלגל לדמות גבר קל דעת‪ ,‬ציני וחומרני‪ ,‬ומי שנערץ כמודל היסטורי לדמות‬
‫'העברי החדש' מתגלה כעולה חדש מרוסיה‪ .‬בדומה‪ ,‬הסמל המשני בדמותו של‬
‫האריה השואג מורד ממעמדו כמלך החיות לרמתו של חתול‪ ,‬ו'אזור הספר' שקול‬

‫קורא יצא להגנתו ב‪ 1920-‬מוצג כיעד לתיירות ולבילויים‪.‬‬
‫מאמר זה מצביע על כך שהדיון במיתוס תל חי ובמשמעותו של טרומפלדור‬
‫כסמל לאומי בתרבות הזיכרון הישראלית חייב לכלול גם את התופעה של‬
‫יצירת טקסטים הומוריסטיים שמתכתבים עם המיתוס‪ ,‬ושחשוב להבין תופעה‬
‫זו במורכבותה ובהקשרה הרחב‪ .‬העלייה של זיכרון חתרני בתרבות הפופולרית‬
‫נוצרת מתוך דיאלוג עם הזיכרון הרשמי‪ .‬כפי שהמושג 'אנטי‪-‬מיתוס' כולל בתוכו‬
‫את מושג המיתוס‪ ,‬כך גם הבניית הטקסטים ההומוריסטיים החתרניים מבוססת‬
‫על הידע של מיתוס תל חי ועל היכרות עם הנצחתו הקנונית של טרומפלדור‬
‫כגיבור‪ .‬ההומור בטקסטים אלה נובע מהניגודים שבין המיתוס לטקסט החתרני‬
‫ומההיפוכים הסמליים של ההנצחה הקנונית שהם מציגים‪ .‬הבחינה של טקסטים‬
‫אלה מעידה כי מי שמחבר או מצטט טקסט הומוריסטי מסוג זה מניח שקהל היעד‬
‫שלו מסוגל לפענח את משמעותו של הטקסט על בסיס היכרותו את ההנצחה‬
‫הקנונית שאיתה הוא מתכתב‪ .‬בלי יישום מסגרת דיאלוגית זו‪ ,‬הטקסט ההומוריסטי‬
‫מאבד את משמעותו‪ .‬מסגרת זו גם מסבירה את השניות שבתפקידו של ההומור‪:‬‬
‫בד בבד עם העמדה הביקורתית שטקסטים אלה מביעים‪ ,‬שנועדה לערער על‬
‫חשיבותו של המיתוס‪ ,‬הם גם מצביעים על כך שלאירועי תל חי ולדמותו של‬
‫טרומפלדור יש מספיק הון תרבותי כדי לשמש בסיס ליצירה תרבותית חדשה‪ .‬כך‪,‬‬
‫למרות העמדה החתרנית שהם מציגים מול המיתוס‪ ,‬הם גם חוזרים ומנכיחים אותו‬

‫במרחב הזיכרון הישראלי‪.‬‬
‫יתר על כן‪ ,‬הפנייה להומור מקברי על מיתוס תל חי חייבת להיבחן בהקשר‬
‫הרחב של הופעת סוג זה של הומור בתרבות הישראלית או בהקשרים תרבותיים‬
‫אחרים‪ .‬הומור מקברי אופייני כאחת התגובות בהתמודדות עם מצב שמציב אתגר‬
‫קיומי‪ .‬מצד אחד‪ ,‬בהומור זה יש יסוד פרובוקטיבי מובהק ומשולבים בו ביטויי‬
‫חרדה קיומית של כעס‪ ,‬ביקורת או מחאה על הצורך להתמודד עם מצב זה‪ .‬מצד‬
‫שני‪ ,‬התיעול של תסכול‪ ,‬כעס וביקורת לאפיק הומוריסטי תורם לתחושה של‬
‫שחרור מרגשות שליליים‪ ,‬ובדרך זו הוא גם מאפשר את הכלתם או ריכוכם‪ .‬עדות‬
‫להומור מקברי מופיעה לא רק בהקשר לפרשת תל חי ולגיבורה‪ ,‬אלא גם בביטויי‬