Page 526 - Tel Hai Book
P. 526

‫‪  524‬יעל זרובבל‬

‫אנכרוניסטיות ובמעבר בין זמנים‪ ,‬שמגיע לשיאו בהקדמת המאוחר למוקדם‬
‫שמבלבלת את רצף האירועים‪ .‬כבר בפתיחת המערכון מתייחס המספר למשמעות‬
‫תל חי מנקודת המבט של המציאות כיום‪' :‬טרומפלדור ועוד כמה חברים גרו אז‬
‫בבקתה קטנה‪ ,‬היום היו קוראים לה צימר ולוקחים עליה אלף דולר ללילה'‪ .‬אמירה‬
‫זו משקפת את השינוי ההיסטורי מתפיסת תל חי כיישוב נידח באזור ספר מרוחק‬
‫ומסוכן במציאות של אז‪ ,‬כפי שאף מעידים מאמרים בקובץ זה‪ 56,‬למקום שמציע‬
‫נופש כפרי למבקרים‪ ,‬וגם מצביעה על הפער בין האידיאליזם של פעם לתרבות‬

                                              ‫הצרכנית של החברה הישראלית כיום‪.‬‬
‫המערכון מראה את המתיישבים היהודים עובדים בשדה כאשר קבוצה של‬
‫רוכבים ערבים חמושים מגיעה אליהם בדהרה‪ .‬השפה היומיומית והילדותית של‬
‫חילופי הדברים בין שתי הקבוצות מציגה את העימות ביניהם כהתגוששות של‬
‫בני תשחורת‪ ,‬והלשון העכשווית אינה מתאימה לתקופה ההיסטורית‪ .‬המתיישב‬
‫היהודי‪ ,‬ששרוול חולצתו השמאלי ריק‪ ,‬אומר לערבים שזאת 'חלקת אדמה‬
‫מצ'וקמקת' ומזמין אותם 'ללכת עליה מכות'; ואילו הערבי מתרברב שהם ינצחו‬
‫את היהודים גם 'עם יד אחת מאחורי הגב'‪ ,‬אמירה שמרמזת על מוגבלותו של‬
‫הגיבור הגידם‪ ,‬אך גם מבהירה שהערבים אינם זקוקים ליתרון בידיים כדי לנצח‪.‬‬
‫כשמתרבות האמירות ההיתוליות בנושא היד מוחה טרומפלדור שהוא כבר שמע‬
‫את הבדיחות האלה אלפי פעמים‪ .‬הערבי מסכים איתו שהן באמת 'קצת יד שנייה'‪,‬‬
‫תשובה שממחזרת שוב את הבדיחה הידועה‪ .‬מהלך אנכרוניסטי זה‪ ,‬שמשקף את‬
‫המודעות העכשווית לקיום הבדיחות על היד‪ ,‬יוצר נקודת מבט אירונית גם כלפי‬
‫המערכון עצמו‪ ,‬שהוא חלק מאותם נרטיבים הומוריסטיים שמתמקדים בנושא זה‪.‬‬
‫המהלך האנכרוניסטי הבוטה ביותר במערכון מופיע כשמורה עם כיתת תלמידים‬
‫בטיול שנתי נכנסת לתמונה כדי להראות להם את אנדרטת תל חי‪ ,‬ואחד ממגיני‬
‫תל חי אומר לה שהיא הקדימה מדי כי הם עדיין 'באמצע הקרב'‪ .‬שבירת מסגרת‬
‫הזמן ההיסטורי על ידי מעבר לזמן הזיכרון יוצרת מצב אבסורדי שבו ההנצחה‬
‫קודמת לאירוע ומחזקת את היסוד הקומי של המערכון‪ .‬מהלך זה גם מפנה את‬
‫חיצי הסטירה לתהליך המהיר של פעולת ההנצחה החינוכית שתרמה להתגבשות‬

                    ‫תל חי כמיתוס גבורה לאומי וכיעד לעלייה לרגל של תלמידים‪.‬‬
‫המשך המערכון מדגיש את המסגרת האתנוצנטרית והסלקטיביות של הזיכרון‬
‫בהבניית המיתוס‪ .‬בעוד היהודים מופיעים בו לבושים כרוסים והערבים כרוכבי‬
‫סוסים עטורים בכאפיות‪ ,‬המספר מתייחס אל הערבים כ'אנשים זרים'‪ .‬לפני שהוא‬
‫מסביר את אירועי היום האחרון‪ ,‬הוא מציין שקיימות כמה גרסאות ומכריז‪' ,‬אז‬
‫בואו נבחר את זו שמוציאה אותנו טוב'‪ .‬הערה זו מייצרת שוב מעבר פתאומי‬
‫מהזמן ההיסטורי למבט לאחור במסגרת זמן זיכרון‪ .‬הנוסח הילדותי בו הוא מספר‬

‫‪ 5	 6‬לדיון מקיף באזור הגליל העליון ב‪ ,1920-‬ראו מאמריהם של מוסטפא עבאסי‪ ,‬גיורא גודמן‬
                                                                    ‫ויאיר זלנטרייך בכרך זה‪.‬‬
   521   522   523   524   525   526   527   528   529   530   531