Page 526 - Tel Hai Book
P. 526
524יעל זרובבל
אנכרוניסטיות ובמעבר בין זמנים ,שמגיע לשיאו בהקדמת המאוחר למוקדם
שמבלבלת את רצף האירועים .כבר בפתיחת המערכון מתייחס המספר למשמעות
תל חי מנקודת המבט של המציאות כיום' :טרומפלדור ועוד כמה חברים גרו אז
בבקתה קטנה ,היום היו קוראים לה צימר ולוקחים עליה אלף דולר ללילה' .אמירה
זו משקפת את השינוי ההיסטורי מתפיסת תל חי כיישוב נידח באזור ספר מרוחק
ומסוכן במציאות של אז ,כפי שאף מעידים מאמרים בקובץ זה 56,למקום שמציע
נופש כפרי למבקרים ,וגם מצביעה על הפער בין האידיאליזם של פעם לתרבות
הצרכנית של החברה הישראלית כיום.
המערכון מראה את המתיישבים היהודים עובדים בשדה כאשר קבוצה של
רוכבים ערבים חמושים מגיעה אליהם בדהרה .השפה היומיומית והילדותית של
חילופי הדברים בין שתי הקבוצות מציגה את העימות ביניהם כהתגוששות של
בני תשחורת ,והלשון העכשווית אינה מתאימה לתקופה ההיסטורית .המתיישב
היהודי ,ששרוול חולצתו השמאלי ריק ,אומר לערבים שזאת 'חלקת אדמה
מצ'וקמקת' ומזמין אותם 'ללכת עליה מכות'; ואילו הערבי מתרברב שהם ינצחו
את היהודים גם 'עם יד אחת מאחורי הגב' ,אמירה שמרמזת על מוגבלותו של
הגיבור הגידם ,אך גם מבהירה שהערבים אינם זקוקים ליתרון בידיים כדי לנצח.
כשמתרבות האמירות ההיתוליות בנושא היד מוחה טרומפלדור שהוא כבר שמע
את הבדיחות האלה אלפי פעמים .הערבי מסכים איתו שהן באמת 'קצת יד שנייה',
תשובה שממחזרת שוב את הבדיחה הידועה .מהלך אנכרוניסטי זה ,שמשקף את
המודעות העכשווית לקיום הבדיחות על היד ,יוצר נקודת מבט אירונית גם כלפי
המערכון עצמו ,שהוא חלק מאותם נרטיבים הומוריסטיים שמתמקדים בנושא זה.
המהלך האנכרוניסטי הבוטה ביותר במערכון מופיע כשמורה עם כיתת תלמידים
בטיול שנתי נכנסת לתמונה כדי להראות להם את אנדרטת תל חי ,ואחד ממגיני
תל חי אומר לה שהיא הקדימה מדי כי הם עדיין 'באמצע הקרב' .שבירת מסגרת
הזמן ההיסטורי על ידי מעבר לזמן הזיכרון יוצרת מצב אבסורדי שבו ההנצחה
קודמת לאירוע ומחזקת את היסוד הקומי של המערכון .מהלך זה גם מפנה את
חיצי הסטירה לתהליך המהיר של פעולת ההנצחה החינוכית שתרמה להתגבשות
תל חי כמיתוס גבורה לאומי וכיעד לעלייה לרגל של תלמידים.
המשך המערכון מדגיש את המסגרת האתנוצנטרית והסלקטיביות של הזיכרון
בהבניית המיתוס .בעוד היהודים מופיעים בו לבושים כרוסים והערבים כרוכבי
סוסים עטורים בכאפיות ,המספר מתייחס אל הערבים כ'אנשים זרים' .לפני שהוא
מסביר את אירועי היום האחרון ,הוא מציין שקיימות כמה גרסאות ומכריז' ,אז
בואו נבחר את זו שמוציאה אותנו טוב' .הערה זו מייצרת שוב מעבר פתאומי
מהזמן ההיסטורי למבט לאחור במסגרת זמן זיכרון .הנוסח הילדותי בו הוא מספר
5 6לדיון מקיף באזור הגליל העליון ב ,1920-ראו מאמריהם של מוסטפא עבאסי ,גיורא גודמן
ויאיר זלנטרייך בכרך זה.
