Page 142 - peamim 46-7

‫יעקב קאציופו — אחרון המורשים‬

‫מסעם קהילות קסטיליה‬
‫לפני הגירוש‬

‫חיים ביינארט‬

‫א‬

‫בחיי קהילות ישראל בספרד נועד מקום מיוחד לאישים שנודעו בתואר ׳מורשה‬
‫מטעם הקהילות במלכויותינו׳ או בתואר הרשמי)במלכות קסטיליה‪ ,‬ליאון וספיחיהץ(‬
‫‪ Procurador de las aljamas de nuestros reynos.1‬הם היו שליחים־מורשים‪ ,‬מיופי‬
‫כוח בחצר המלכות ובמושבי מועצות הכתר השונות וייצגו את ענייניהן של קהילות‬
‫או את האינטרסים של יחידים‪ .‬לא ידוע מאימתי זכו נציגים אלה להכרה מצד השלטון‬
‫וכיצד בחרו אותם הקהילות‪ ,‬אך ודאי הוא שמורשים אלה היו בקיאים בחוקי‬
‫המלכות‪ ,‬לשון המדינה היתה שגורה היטב בפיהם וקשריהם היו טובים במיוחד‬
‫בחצר המלכות‪ .‬לכל שליחות נזקקו להסמכה מצד שולחיהם‪ .‬הדעת נותנת שהיו‬
‫בקהילות ישראל מורשים אחדים‪ ,‬או מורשים בכוח‪ ,‬וביניהם גם כאלה שקשרים‬
‫טובים להם‪ ,‬ואחרים שקשריהם פחות טובים‪ .‬נראה שראשי הציבור היהודי היו‬
‫מודעים למג רעותיו ולמעלותיו של מורשה זה או אחר וליכולתו לייצג את ענייני‬
‫הציבור על הצד הטוב ביותר‪ .‬כך נתקיימה אפוא היירארכיה כלשהי בין המורשים‪ .‬אף‬
‫אין לשכוח שלא כל קהילה היה בכוחה להזמין לה את שירותיו של מורשה זה או‬
‫אחר‪ :‬הכול כפי מגבלותיה‪ ,‬היקף ענייניה‪ ,‬עיסוקיה ובעיותיה של הקהילה‪ .‬לא אחת‬
‫נדרש המורשה לטעון למען הקהילה בענייני גובה המסים השנתיים שהוטלו עליה‪,‬‬
‫טיעון שאמור היה להתקבל על דעת חוכר המסים העליון במלכות קסטיליה‪ .‬אף יש‬
‫להבדיל בין ייצוג של קבע לבין ייצוג חד־פעמי‪ .‬ודאי שהקהילות ידעו להעריך את‬
‫פעלו של מורשה הקהילות שייצג את כלל יהודי המלכות‪ ,‬וששימש דברן בפני הכתר‬
‫ובפני ה׳רב די לה קורטי׳)‪ ,(Rab de la Corte‬שבתוקף סמכותו היה קובע את מכסות‬
‫המסים השנתיים שהוטלו על קהילות ישראל‪ .‬ברי שכאן נמצא ביטוי לניגודי‬
‫אינטרסים ופתח להתנגשויות‪ ,‬לחילוקי דעות ואף לאיבה‪ .‬הדעת נותנת שיש לראותו‬

‫הפניות ביבליוגראפיות — בסוף המאמר‪.‬‬
‫‪ 1‬ראה למשל ‪ .AGS, RGS 7 No. 3081 Fol. 341‬התעודה היא מן ה־‪ 12‬ב‪0‬פטמבר‪ 1490‬וניתנה‬

‫בקורדובה‪ .‬על תוכנה ראה להלן‪.‬‬

‫‪139‬‬