Page 143 - peamim 46-7
P. 143

‫‪ | 140‬חיים ביינארט‬

‫בייצוג זה מטעם הקהילה‪ ,‬כמקביל לייצוגיהם של מורשי הערים בפני הכתר;‬
‫האחרונים אף נשלחו לכינוסי הקורטס‪ ,‬ושם ייצגו את האינטרסים של הערים גם נגד‬

                                               ‫הקהילות היהודיות והעדות המוסלמיות‪.‬‬
‫מעט ידוע לנו על פעילותם של מורשים מטעם קהילות אראגוניה‪ ,‬ועל כך הצביע‬
‫בער כאשר תיאר את פעלו של ר׳ משה אבן עבאס )‪ ,(Abez‬ששימש מורשה מטעם‬
‫קהילת סאראגוסה והיה שתדלן־חצרן למענה משנת ‪ 1383‬ואילך‪ 2.‬ר׳ משה היה יליד‬
‫טודילה שבמלכות נאבארה‪ ,‬שעבר בשנות השבעים של המאה הי״ ד לסאראגוסה‬
‫ונודע בה כסוחר‪ .‬הוא נמנה עם תלמידיו של ר׳ שלמה בן חסדאי מטודילה‪ ,‬והיה‬
‫משורר ובעל השכלה רחבה‪ .‬בשנות המשבר של קני׳ א היה אחד הדברים הפעילים‬
‫והנאמנים ביותר שפעל למען יהדות אראגון שנפגעה בפרעות‪ .‬ברם‪ ,‬אין לומר שכל‬
‫המורשים‪ ,‬הן אלו של אראגוניה והן אלו של קהילות קסטיליה‪ ,‬נשתייכו לאותו סוג‬
‫נאמן ומסור למורשת אבות‪ .‬אך ככלל יש לציין — כשהדיון מצטמצם לשליחות‬

       ‫שמילאו — שרובם ככולם מילאו כראוי את שליחותם‪ ,‬והצלחתם בולטת‪.‬‬
‫ידיעותינו מתרבות והולכות על פעולותיהם של מורשי קהילות קסטיליה במאה‬
‫הט״ו‪ .‬בימי מלכותו המאוחרים של חואן השני)‪ (1454-1406‬פעל בחצר המלכות‪,‬‬
‫כמורשה מטעם הקהילות‪ ,‬שם טוב אלפולטי )‪ (Santo Alpulate‬מאלקלע די‬
‫הינאריס‪ .‬ב־‪ 29‬במארס ‪ 1447‬השיג צו מאת המלך‪ ,‬שאין המלכות יכולה לאכוף מתן‬
‫אכסניה בבתיהם של היהודים לאישים שונים‪ ,‬גדולי המדינה‪ ,‬למעט המלך‪ ,‬המלכה‪,‬‬
‫יורש העצר‪ ,‬חברי מועצת הכתר ולשכת הכתר‪ 3.‬לצו זה השיג שלמה רומי)‪,(Romi‬‬
‫המורשה מטעם קהילת טרוחיליו‪ ,‬אישור לקהילתו שלו‪ 4.‬האישור ניתן מאת המלכה‬
‫איסבל ב־‪ 8‬ביולי ‪ ,1477‬ואושר בשנית למחרתו‪ .‬יעקב קאצ׳ופו)‪,(Jaco Cachopo‬‬
‫תושב סגוביה‪ ,‬חידש אישור זה‪ ,‬כפי שיפורט להלן‪ ,‬ב־‪ 13‬בפברואר ‪ 5; 1483‬ב־‪10‬‬

                          ‫בדצמבר ‪ 1485‬זכתה גם קהילת סמורה לפטור דומה לזה‪6.‬‬
‫על סמך פנייתו של שם טוב אלפולטי בשם קהילות מלכות קסטיליה‪ ,‬אסר המלך‬
‫אנריקי הרביעי )‪ (1474-1454‬ב־‪ 28‬ביוני ‪ 1455‬לתפוס מן היהודים‪ ,‬בלא צו מפורש‬
‫מאת המלך‪ ,‬בתי כנסיות ובתי קברות‪ .‬בשטר זה הוסיף המלך וחידש את מתן חסותו‬
‫על היהודים‪ .‬יש לראות שטר זה כאחד הצווים המאוחרים שקבעו את שייכות‬
‫היהודים לכתר‪ :‬אך אין ספק שהצו בא ללמדנו על מעשים שאירעו במלכות ועל אי‬
‫הסדרים ששררו באותם ימים‪ 7.‬מסתבר שיש לקשור צו זה גם לשמדות ולחורבן‬
‫הקהילות‪ ,‬החל בגזרות קנ״א וגלגוליהן במשך המאה הט״ו‪ .‬אף יעקב קאצ׳ופו מצא‬

                                                                                 ‫ראה‪ :‬בער‪ ,‬עמי ‪.268 ,264‬‬  ‫‪2‬‬
                                                                    ‫ראה‪ :‬בער‪ ,‬תעודות‪ ,‬עמי ‪ 313‬ואילך‪.‬‬      ‫‪3‬‬
                                                               ‫ראה‪ :‬ביינארט‪ ,‬טרוחיליו‪ ,‬עמי ‪.134-131‬‬       ‫‪4‬‬
‫הצו ניתן במדריד — ועיין‪ :‬בער‪ ,‬תעודות‪ ,‬עמי ‪ :314‬ביינארט‪ ,‬טרוחיליו‪ ,‬עמי ‪ 135,6‬ולהלן‪.‬‬                        ‫‪5‬‬
                                                                                                          ‫‪6‬‬
                                                                            ‫ראה‪ :‬בער‪ ,‬תעודות‪ ,‬עמי ‪.314‬‬    ‫‪7‬‬
                                                                      ‫ראה‪ :‬בער‪ ,‬תעודות‪ ,‬עמי ‪.328-327‬‬
   138   139   140   141   142   143   144   145   146   147   148