Page 148 - peamim 46-7
P. 148

‫אחרון המורשים מטעם ק ה י ל ו ת ק א ס ט י ל י ה ‪I 145‬‬

‫שכפה את רצונו גם על דייני הקהל של סגוביה‪ ,‬רבה וראשיה‪ .‬ואילו יעקב קאצ׳ופו‬
‫נזקק לשלטון החילוני המקומי ולכתר כדי לזכות בהגנה וחסות ובביטול הנידוי‪ .‬והנה‬
‫בזאת קיבל הכתר דווקא את עמדתו של יעקב קאצ׳ופו‪ ,‬וציווה ב־‪ 18‬בספטמבר‪1490‬‬
‫שלא לנקוט נגדו ונגד משפחתו שום צעדים‪ ,‬לא להאשימם בפלילים‪ ,‬לא לנדותם ולא‬
‫להרחיקם מבית הכנסת‪ ,‬ואף לא להטיל עליהם כל עונשים אחרים‪ .‬כן נצטווה להתיר‬
‫להם לבוא לבית הכנסת להתפלל‪ ,‬כפי שנהוג לגבי כל יהודי סגוביה‪ .‬אם אברהם סניור‬
‫ינהג אחרת‪ ,‬יוטלו עליו העונשים המקובלים על עוברי צו הכתר‪ ,‬כלומר אובדן חסד‬
‫הכתר ותשלום קנס בגובה של ‪ 10,000‬מרבדי‪ 26.‬מן הצו שניתן ב־‪ 25‬בספטמבר‪1490‬‬
‫עולה עוד‪ ,‬שאסור לו לאברהם סניור לפעול נגד יעקב קאצ׳ופו‪ ,‬אשתו ובניו בכל‬
‫העניינים האזרחיים שיתעוררו; כל אלה יועברו להכרעת הקורחידור של סגוביה‪27.‬‬
‫עליו לשמוע את הצדדים ולהכריע ללא דיחוי; בלשון הצו‪.breue e sumariamente :‬‬
‫בכך לא נסתיימה המחלוקת בין יעקב קאצ׳ופו לאברהם סניור‪ .‬נראים הדברים‬
‫שתשובת הכתר לא סיפקה את יעקב קאצ׳ופו‪ ,‬שחזר ופנה אל הכתר בתלונה על‬
‫׳אברהם סניור ויהודי סגוביה שרצו ברעתו וביקשו להרגו‪ ,‬לפצעו‪ ,‬לפגוע בו ולתפסו‬
‫בגופו ולגרום לו ולרכושו כל רע אחר׳‪ 28.‬הם אף חזרו וגירשו אותו ואת משפחתו‬
‫מבית הכנסת‪ .‬ב־‪ 6‬באוקטובר ‪ 1490‬ניתן ליעקב קאצ׳ופו שטר חסות ומגן מפני אלה‬
‫שהוא התלונן עליהם וחשש מפניהם‪ .‬מחדש נאסר לפגוע בו ובבני משפחתו‪,‬‬
‫להרחיקם מבית הכנסת ולנדותם‪ .‬את הצו יש להכריז בכל הכיכרות בערים ובמקומות‬

                                         ‫שבהם נהוג להכריז ברבים את צווי המלכות‪.‬‬
‫באותו חודש עצמו‪ ,‬ב־‪ 25‬באוקטובר ‪ ,1490‬קיבל יעקב קאצ׳ופו צו נוסף שנמען‬
‫לקורחידור ולשופטי סגוביה‪ ,‬נגד יצחק סרגוסי הצעיר )‪ ,(el moço‬בנו של משה‬
‫סרגוסי‪ ,‬אחד מתושבי העיר‪ 29.‬ושמא יש לזהות את יצחק סרגוסי זה עם יצחק סרגוסה‬
‫)‪ ,(Ysaque Zaragoza‬שהיה מעיין)‪ (veedor‬בקהילת סגוביה‪ ,‬והוא אחד המעיינים‬
‫שלהם נמסר צו ההפרדה במגורים שהוכרז בעיר ב־‪ 29‬באוקטובר ‪ ; 1481‬הוא היה‬
‫חוכר מסים‪ 30.‬יצחק סרגוסי פנה אל הכתר וביקש‪ ,‬שמשפטו ייבדק מחדש בידי שופטי‬

‫‪ 26‬את הצו הכין הנוטריון אלונסו דל מרמול על דעת המועצה‪ .‬תוארו ש ל אלונסו דל מ ר מ ו ל היה‬

                                                      ‫‪escribano de camara‬‬

‫‪ 27‬ש מ ו היה פדרו גארסיה די קוטם‪ .‬ש י מ ש במשרה זו עד ‪ , 1492‬וירש א ו ת ו ד י א ה סנצ׳יס די קיסאדה‪,‬‬

                                                ‫שהיה מקורב אצל המלכים‪ .‬עיין‪ :‬לוננפלד‪ ,‬עמי ‪.215‬‬
‫‪'me fizo relaçion etc.... Diziendo que por odio e malquerençia que con el tiene don 28‬‬

‫‪Abraen e los judios del aljama desa çibdad de Segovia le queren matar, ferir e lisyar‬‬

‫‪e prender e prender [sic] e faser otro mal e dano e desaguizado alguno e a su muger e‬‬

‫)‪ fijos e parientes e en sus bienes' (AGS, RGS 7 No. 32 Fol. 51‬ניתן בקורדובה‪.‬‬

‫‪ — 'Como vno del pueblo' 29‬עיין גם ‪ .AGS, RGS 10 No. 3024 Fol. 46‬ה צ ו הוא מן ה־‪25‬‬

                                                                 ‫באוקטובר ‪.1492‬‬

‫)‪ (Orosol‬ואף היא עסקה בחכירות‪ .‬סרגוסי זה נפטר לפני הגירוש‪ .‬לאחר‬                        ‫‪30‬‬            ‫שתו אורוסול‬

‫הגירוש עברה החכירה שחכר לידיו של מאיר מלמד)הוא פ תאן פרס קורונל( — עיין‪ :‬ביינארט‪,‬‬
‫גירוש‪ ,‬מפתח‪ .‬על המשפחה — ראה גם‪ :‬קאריטי־פארונדו‪ .Reg. s.v.,‬כמה מבני מ ש פ ח ה זו‬

‫בפני האינקוויזיציה במשפט דיאגו אריאס ד׳אווילה‬                                          ‫‪.‬העידו‬
   143   144   145   146   147   148   149   150   151   152   153