Page 173 - peamim 46-7
P. 173

‫‪ | 170‬עליזה מיוחס־גייניאו‬

‫החשוב של הנשים בקהילת המומרים לנצרות ועל התפקיד הראשון במעלה שמילאו‬
‫בהעברת זיכרון העבר היהודי מדור לדור‪ .‬אין להעלות על הדעת‪ ,‬שניתן היה לשמור‬
‫על הסוד המשותף — היות בני המשפחה צאצאים למסורת ולדת אחרת — במרוצת‬
‫דורות רבים בדל״ת אמות התא המשפחתי‪ ,‬בלא מעורבותן של הנשים והאמהות‬
‫במשפחה! ואשר על כן ׳נהגו בני המשפחה להתחתן בנישואים פנימיים׳‪ .‬לא בכדי‬
‫ציין ראמון סאלאס את חידוש הקשר שלו עם היהדות בהדלקת נרות של שבת‪,‬‬
‫כמנהגן של בנות ונשים בישראל‪ .‬מנהג זה ושמירת השבת עצמה‪ ,‬היו האשמות‬
‫שכיחות שהטיחו חוקרי האינקוויזיציה במומרים לנצרות‪ :‬לדידם היתה שמירת‬
‫השבת הוכחה ניצחת ליהדותם בסתר של מי שהתיימרו להיות נוצרים בפרהסיה‪.‬‬
‫כדי לבחון את מעמדן של הנשים בקהילת המומרים לנצרות בספרד של שלהי ימי־‬
‫הביניים שומה עלינו לחזור ולעיין בקהילת המומרים לנצרות בכללה‪ ,‬במניעי המרת‬
‫דתם ובניסיונותיהם לשמר בקרבם את אמונתם היהודית ולבטאה בקיום מצוות‬

          ‫היהדות‪ ,‬ככל שהשיגה ידם; ובמכלול זה נבדוק את תפקידן של הנשים‪.‬‬
‫ההיסטוריוגראפיה היהודית כינתה את המומרים לנצרות‪ ,‬בספרד של שלהי ימי־‬
‫הביניים‪ ,‬׳אנוסים׳‪ .‬כינוי זה משקף את עמדת חלק הארי מרבני ישראל דאז ואת עמדת‬
‫הוגי הדעות היהודים בדורות שלאחר מכן‪ ,‬כאחד‪ .‬אלה אף אלה סברו‪ ,‬שהמומרים‬
‫לנצרות נאנסו לעבור על מצוות הדת היהודית; ברם‪ ,‬ישראל — אף על פי שחטא‪,‬‬
‫עדיין ישראל הוא‪ ,‬ואם יבקשו לשוב ליהדותם‪ ,‬מן הדין לקבלם אל חיק דת אבותיהם‪2.‬‬
‫בלשון המקורות הספרדיים בשלהי ימי־הביניים מכונים המומרים לנצרות בשמות‬
‫משמות שונים‪ ,‬והשכיחים בהם‪ :‬נוצרים חדשים )‪ ,(cristianos nuevos‬מומרים‬
‫)‪ ,confesos (conversos; judeoconversos‬ואף מאראנוס )‪ ,marranos‬שפירושו‬
‫׳חזירים׳; יש הגורסים‪ ,‬שמקור הכינוי נעוץ בפועל ‪ ,marrar‬היינו‪ :‬לשנות(‪ .‬בכינויים‬
‫אלה הדגישו הנוצרים הוותיקים )‪ (cristianos viejos‬את ההבחנה המובהקת בין‬
‫המומרים החדשים לנצרות לבין הנוצרים הוותיקים‪ .‬׳הנוצרים החדשים׳ אינם רק‬
‫שונים מן הנוצרים הוותיקים‪ ,‬אלא הם תמונת ראי שלהם‪ ,‬ניגודם והיפוכם הגמור‪:‬‬
‫במקום שאתה מוצא שבחם של הנוצרים הוותיקים‪ ,‬שם אתה מוצא גנותם של‬

                                                                        ‫הנוצרים החדשים‪.‬‬
‫בשלהי ימי־הביניים אנו עדים לגלים של המרות דת של יהודים לנצרות‪ .‬גלים אלה‬
‫חיסלו בפועל קהילות שלמות‪ :‬יחידים‪ ,‬משפחות ובתי אב קיבלו על עצמם את‬
‫הטבילה‪ .‬התנועה האנטי־יהודית החלה במחצית המאה ה־‪ ,14‬על רקע המשברים —‬
‫חברתי‪ ,‬כלכלי‪ ,‬תרבותי ופוליטי — שהתחוללו באירופה בכלל ובממלכות חצי־האי‬
‫האיברי בפרט; פעילות תנועה זו הגיעה לשיאה ברדיפות ‪) 1391‬גזרות קני׳א(‪.‬‬
‫הפרעות ביהודים‪ ,‬שהיו מלוות במעשי שוד וביזה‪ ,‬גרמו לחורבן עולמן של קהילות‬
‫ישראל‪ ,‬שמצבן היה מדולדל וירוד בלאו הכי‪ 3.‬ככל שגבר זרם המומרים לנצרות‪ ,‬כך‬

                                         ‫ראה‪ :‬אורפלי־לוי‪.‬‬  ‫‪2‬‬
‫ראה‪ :‬בער‪ ,‬עמי ‪ :281-179‬ויסנס־ויוום‪ ,‬עמי ‪.79-76‬‬             ‫‪3‬‬
   168   169   170   171   172   173   174   175   176   177   178