Page 178 - peamim 46-7
P. 178

‫נשים בקהילת האנוסים ‪I 175‬‬

‫האינקוויזיציה מזה ומקורות רבניים מזה — גורמים חיצוניים‪ .‬דומה עלי שלצד‬
‫הרצוץ להמשיך בקיום אורח חיים יהודי‪ ,‬חרף ההמרה‪ ,‬ולמרות הסיכונים והרדיפות‪,‬‬
‫רבו המקרים ששמירת היהדות היתה המשך שגרת קיומו של אורח חיים מוכר וידוע;‬
‫מה גם שהחברה היהודית‪ ,‬שמקרבה יצאו הנוצרים החדשים‪ ,‬לא ניתקה את הקשרים‬
‫עמם — בעוד חברת הנוצרים הוותיקים דחתה את החדשים מקרוב באו מכל וכל‪ .‬יתר‬
‫על כץ‪ ,‬המשך קיום הקשרים ביץ נוצרים חדשים ליהודים הגביר עוד יותר את‬
‫חשדותיהם של הנוצרים הוותיקים‪ ,‬אשר מחד גיסא דחו את הנוצרים החדשים‪ ,‬אך‬
‫מאידך גיסא ביקשו לחסל את קשריהם של אלה האחרונים עם אחיהם היהודים‪.‬‬
‫על מנת לנסות וליתץ תשובות לקושיות אלו‪ ,‬מץ הדיץ לבחוץ שני היבטים של‬
‫הבעיה‪ :‬הראשוץ עניינו במניעיהם של המומרים לנצרות; האחר הוא מועד ההמרה‪,‬‬
‫שהרי איץ דינו של דור ראשוץ למומרים כדיץ הדורות הבאים‪ ,‬ובמיוחד אלה שהורתם‬

                                    ‫ולידתם במחצית השנייה של המאה ה־‪ 15‬ואילך‪.‬‬
‫ברור שהמומרים לנצרות לא היו עשויים מעור אחד‪ ,‬ומניעיהם וכוונותיהם היו‬
‫רבים ושונים‪ .‬היו שנאנסו להמיר דתם מאימת הרדיפות אך ורק להציל את חייהם‪,‬‬
‫בלא כל כוונות לשנות מאמונתם היהודית; היו שהשתכנעו באמיתותה של הבשורה‬
‫הנוצרית נוכח בקיעים שנבעו באמונתם היהודית והפכו ללוחמים קנאים באמונת‬
‫אבותיהם היהודית‪ ,‬כמו פאולוס דה סנקטה מריה‪ ,‬לימים ההגמוץ של בורגוס העיר‬
‫)לפנים — רבי שלמה הלוי‪ ,‬רבה של קהילת ישראל באותה עיר( ועמיתו יהושע‬
‫הלורקי‪ ,‬שלאחר המרתו נטל את השם הירונימוס דה סנקטה פידה‪ ,‬ואשר היה היוזם‬
‫והמתפלמס הראשי נגד היהדות בוויכוח טורטוסה‪ 10.‬בקרב המומרים לנצרות היו גם‬
‫מי שאמונתם הדתית נתערערה מיסודה בהשפעת לימודי הפילוסופיה; הם בזו לשתי‬
‫הדתות כאחת‪ ,‬והעדיפו את נוחות הקיום הנוצרי על פני המצוקה ששררה בקרב‬

                                                                                   ‫היהודים‪.‬‬
‫ככלל היו היהודים אשר ישבו בספרד מקדמת ת א ‪ 11‬מעורים היטב בחברה הלא־‬
‫יהודית סביבם‪ .‬קשר זה עשוי להסביר את התפוצה הנרחבת של המרת הדת בקרב‬
‫יהודי חצי־האי האיברי; שהרי נעדרו מתמונת עולמם חומות של גטו‪ ,‬שיגבילו אותם‬
‫לדל״ת אמות הקיום היהודי‪ .‬נמצא שהפתיחות של החברה הפלוראליסטית הספרדית‪,‬‬
‫שבה שרר — עד שלהי ימי־הביניים — קיום בצוותא )‪ (convivencia‬של נוצרים‪,‬‬
‫מוסלמים ויהודים‪ 12,‬היא שסללה את הדרך למעבר מדת אחת לאחרת‪ .‬עם זאת‪,‬‬
‫תהליך זה נ פ ק והתפשט רק לאחר השינוי במאזץ הכוחות בחצי־האי‪ ,‬בעקבות‬
‫ניצחונותיהם של הנוצרים בקרבות הרקונקיסטה במאות ‪ : 13-11‬ניצחונות אלה ערערו‬
‫את יסודות קיומה של החברה הפלוראליסטית של ספרד‪ ,‬ובמקומה צמחה במאות‬

                     ‫ראה‪ :‬בער‪ ,‬עמי ‪.346-325‬‬  ‫‪10‬‬
‫ראה‪ :‬בער‪ ,‬עמי ‪ 10‬וכן ביינארט‪ ,‬היהודים‪.‬‬       ‫‪11‬‬
                                             ‫‪12‬‬
                  ‫ראה‪ :‬קסטרו‪ ,‬עמי ‪.209-200‬‬
   173   174   175   176   177   178   179   180   181   182   183