Page 175 - peamim 46-7

‫‪ | 172‬עליזה מיוחס־גייניאו‬

‫הרשומות הללו עולות לנגד עינינו דמויותיהם של הנדונים ושל העדים‪ ,‬אשר הופיעו‬
‫בפני החוקרים‪ .‬רשומות האינקוויזיציה התנהלו במתכונת אחידה‪ .‬הלבלר רשם את‬
‫תשובות הנחקרים‪ ,‬כסדרן וכלשונן‪ ,‬בדרך כלל בגוף שלישי‪ ,‬כגון‪ :‬׳העד סיפר‪/...‬‬
‫וכן‪ :‬׳כשנשאל‪ ,‬השיב העד‪...‬׳‪ ,‬ובהמשך הדברים מופיעה העדות‪ ,‬כפי שרשם‬

‫הלבלר‪.‬‬
‫מקורות אחרים הם שו״ת ופסיקות רבניות‪ ,‬וכן מקורות נאראטיביים מאותם‬
‫דורות‪ .‬האינקוויזיציה שפטה ודנה אלפי מומרים לנצרות‪ ,‬אך לא את כולם‪ ,‬והמקורות‬
‫הרבניים עסקו גם הם במקרים חריגים שונים ולא בכלל הקבוצה החברתית של‬
‫המומרים‪ .‬טבעם של המקורות גורם אפוא לעתים לחוסר איזון בתמונה המצטיירת‬

‫לעיני החוקר‪.‬‬
‫הממסד הכנסייתי בחצי־האי האיברי התמיד במדיניותה ההיסטורית של הכנסייה‬
‫הרומית־קאתולית וקידם בברכה את המומרים לנצרות‪ .‬הכנסייה איפשרה לכמה מהם‬
‫לנהל קריירות מפוארות בשורותיה‪ ,‬ואף המלוכה עודדה את הנוצרים החדשים למלא‬
‫תפקידים בשירותה‪ ,‬במיוחד בתחום הפיסקאלי‪ .‬תפקידים מעין אלה נמסרו מזה‬
‫דורות לידי היהודים על שום תלותם במלוכה‪ ,‬ועקב כך — היותם נאמנים לאינטרסים‬
‫שלה‪ .‬אמנם התחיקה הקאנונית אסרה להעניק ליהודים משרות שיכלו להקנות להם‬
‫שררה על נוצרים‪ :‬אלא שבממלכות חצי־האי האיברי‪ ,‬בדומה לאירופה הלאטינית‬
‫כולה‪ ,‬נטו המלכים ובעלי השררה מקרב האצולה ואף רבי הכנסייה לעקוף את צווי‬
‫החוק הקאנוני בנידון‪ .‬מכל מקום‪ ,‬שעה שהמירו יהודים את דתם‪ ,‬הוסרו המכשולים‬
‫המשפטיים שבלמו את התקדמותם עד אז; באחת נפתחו לפניהם — כנוצרים חדשים‬

‫— משרות וקריירות ציבוריות שלכאורה היו חסומות בפניהם עד להמרה‪.‬‬
‫הנוצרים החדשים נחפזו להתגדר בחירויותיהם החדשות‪ ,‬ורבים מהם העפילו‬
‫בסולם הכלכלי־חברתי מעלה מעלה‪ .‬בראשית המאה ה־‪ 15‬היתה דרכם של המומרים‬
‫לנצרות סלולה אל ראש הפירמידה החברתית‪ 8.‬ברם‪ ,‬לקראת מחציתה של מאה זו‬
‫ניכר שינוי בתנאי חייהם‪ .‬על רקע השפל הכלכלי‪ ,‬הסכסוכים החברתיים האלימים‬
‫וחוסר הביטחון‪ ,‬שהיו מנת חלקה של החברה הנוצרית בספרד כולה מזה עשרות‬
‫שנים‪ ,‬נקל לשער עד כמה היו הנוצרים החדשים לצנינים בעיני הנוצרים הוותיקים‪.‬‬
‫אלה האחרונים ראו בראשונים זרים שבאו להסתפח אל נחלה לא להם‪ ,‬ועקב כך‬
‫מצרים את צעדיהם וגוזלים את זכויותיהם הבלעדיות של מי שבעיני עצמם הם לבדם‬
‫הזכאים ליהנות מאותה הנחלה‪ .‬זוהי שנאת הזר‪ ,‬השונה‪ ,‬האחר; שנאה שימיה כימי‬
‫המין האנושי‪ .‬שנאה זו מתגברת תדיר בתקופות של מצוקה‪ ,‬כאשר החברה‪ ,‬שבה‬
‫מבקשים הזרים להיקלט‪ ,‬חוששת שקליטה זו תיעשה על חשבון הוותיקים‪ .‬יחסם של‬
‫הנוצרים הוותיקים אל הנוצרים החדשים היה תערובת של בוז‪ ,‬חשד ואפילו פחד‬

‫‪ 8‬ראה מונסאלבו־אנטון‪ ,‬עמי ‪.296-280‬‬