Page 174 - peamim 46-7

‫נשים בקהילת האנוסים ‪I 171‬‬

‫נחלש מעמדה של הקהילה‪ ,‬שלא היה לאל ידה לעמוד בפרץ‪ ,‬ורבים אחרים נוספו‬
‫לממירי דתם‪ .‬גם כאשר הושב הסדר הציבורי על כנו‪ ,‬התמיד הלחץ הדתי על היהודים‬
‫להמיר את דתם‪ ,‬ובעיקר באמצעות האזנה שבכפייה להטפות — אמצעי שהופעל‬
‫מזה כמה דורות‪ .‬במאה ה־‪ 15‬נתפרסמו כמטיפים בשער הנזיר הדומיניקני סן ויסנטה‬
‫פרר )‪ (San Vicente Ferrer‬והנזיר הפרנציסקני אלונסו דה אספינה )‪Alonso de‬‬
‫‪ .(Espina‬אירוע מפורסם בתחום זה היה ויכוח הדת הפומבי‪ ,‬שנערך בטורטוסה‬
‫)‪ (Tortosa‬שבאראגוץ‪ ,‬בשנים ‪ ,1414-1413‬ביוזמתו ובחסותו של האפיפיור‬
‫בנדיקטוס ה־‪ ,13‬איש אראגוץ‪ .‬האפיפיור ביקש להשיג ניצחון תעמולתי רב־יוקרה על‬
‫היהודים‪ ,‬ובכך לשפר ולבצר את מעמדו נוכח משבר הסכיזמה הגדולה בכנסייה‪.‬‬
‫הוויכוח היכה גלים‪ ,‬והנוצרים הכריזו על ניצחונם בפולמוס נגד היהדות; נציגי‬
‫היהודים לא יכלו להתיר לעצמם להשיב בפה מלא ליריביהם‪ ,‬ואף נחלקו בינם לבינם‬
‫בסוגיות הפולמוס — והדבר ערער עוד יותר מעמדן של קהילות ישראל בספרד ותרם‬

‫להאצת גלי ההמרה לנצרות‪.‬‬
‫במאמר מוסגר ראוי לציין‪ ,‬שאף על המוסלמים‪ ,‬אשר חיו על אדמת חצי־האי‬

‫האיברי‪ ,‬נגזרו גזרות‪ ,‬וגם בקרבם רבו המומרים לנצרות‪.‬‬
‫גלי ההמרה‪ ,‬שהלכו ועצמו‪ ,‬העלו את סוגיית מעמדם של הנוצרים החדשים אל‬
‫ראש סדר היום הציבורי של החברה הנוצרית באותם ימים‪ .‬אין בידינו נתונים בדוקים‬
‫על מספר הנוצרים החדשים; אף על מספר היהודים שישבו בחצי־האי האיברי‬
‫בתקופה האמורה חלוקות הדעות בקרב ההיסטוריונים‪ .‬חוזה גרסיה דה קורטזר אמד‬
‫את אוכלוסי קסטיליה במאה ה־‪ ,15‬על סמך השוואה עם נתונים של המאה ה־‪,16‬‬
‫בארבעה וחצי מיליון נפש‪ ,‬ואת אוכלוסיית אראגון בכמיליון נפש‪,.‬׳ לואיס סוארז‬
‫פרננדז העריך כי ערב הגירוש של ‪ 1492‬מנו יהודי קסטיליה כ־‪ 100,000‬נפש;‪ 5‬בעוד‬
‫מיגל אנחל לדרו קסדה גרס ‪ 70,000‬נפש בלבד‪ 6.‬י׳ בער אמד את מספרם של יהודי‬
‫קסטיליה — ואלה היו רוב מניינם של יהודי חצי־האי האיברי — לעת הגירוש בכי‬
‫‪ 30,000‬משפחות‪ 7.‬מאחר שקהילות ישראל נתדלדלו מאוד מאז גזרות קנ״א‪ ,‬ורבו בהן‬
‫המומרים לנצרות‪ ,‬ניתן להניח‪ ,‬שהנוצרים החדשים מנו‪ ,‬החל משלהי המאה ה־‪14‬‬

‫ואליך‪ ,‬כמה עשרות אלפים אנשים‪ ,‬נשים וטף‪.‬‬
‫ידיעותינו על המומרים לנצרות שאובות ממקורות שמחוץ לקבוצה הנדונה‪.‬‬
‫המקור הראשון במעלה‪ ,‬והעשיר ביותר‪ ,‬הוא רשומות הליכי אינקוויזיציה נגד‬
‫המומרים לנצרות‪ :‬לבלרי האינקוויזיציה תיעדו בקפידה את החקירות והמשפטים‬
‫שערך מוסד זה‪ .‬רבים מהמסמכים ומהתעודות של האינקוויזיציה פורסמו במשך מאה‬
‫וחמישים השנים האחרונות‪ ,‬בידי חוקרים שונים; רבים אחרים טרם נחקרו‪ .‬מבין דפי‬

‫ראה‪ :‬גרסיה דה קורטזר‪ ,‬עמי ‪.298‬‬ ‫‪4‬‬
‫ראה‪ :‬סוארז־פרננדז‪ ,‬עמי ‪.323-322‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫ראה‪ :‬לדרו־קסדה‪.‬‬ ‫‪7‬‬
‫ראה‪ :‬בער‪ ,‬עמי ‪.365‬‬