Page 222 - peamim 46-7
P. 222
אנטוניו אנריקס גומז j 219
המעונה .אפילו השד זועם על אכזריותם ,וכדי להרגיזם — נכנס לגוף המעונה ,בז לו,
מהתל בו ,מעליבו ולבסוף אומר :׳מה איכפת לי אם התורכי שותה יין או שאינו
שותה ,אם העברי לובש חולצה בשבת או אין הוא לובש ,ואם הלותרני מאמין או אינו
מאמין׳ 82.בבוז ,זעם וסלידה השד בועט באינקוויזיטור ,ובעשן סמיך של גופרית הוא
חוזר לשערי הגיהנום ,שם הוא מצפה ,עם יתר השדים ,ליום הדין שייערך
לאינקוויזיציה ,שתיפול בידי לוציפר בשל כל חטאיה לאנושות.
בנסיבות בלתי ידועות לנו החליט א נ ריק ס גומז בשנת 1649לערך לחזור ל א ח
מולדתו .עמיאל משער כי היו לו בעיות כלכליות ומסחריות; רוז משערת שהיה זה
פשוט גורלו .מאוד ייתכן שגעגועיו לשפת אמו ולספרד עירפלו את הגיונו .בסביליה
שבספרד הוא חי וכתב ,בשם בדוי ,יצירות לתיאטרון — אך בעלי נושאים ושמות
נוצריים .המחבר ,שפירסם ברבים והכריז בגלוי על מכאובו ,חי בהחבא ובשקט ,אך
כותב ומפרסם יצירות רבות מאוד בשמות־העט פרננדו דה סאראטה וקאסטרונובו
) .(Fernando de Zârato y Castronovoשם־עט נוסף הוא גירמו ואן ביין
) .(Guillermo Van Billenבמשך אחת־עשרה שנים היה א נ ריק ס גומז חפשי מזעמה
של האינקוויזיציה ,אך עבודתו הדרמאטית הסגירה אותו .האינקוויזיציה ,שחקרה את
זהותו של המחזאי של הצגה על סאן אילדפונסו ,מצאה שני מועמדים :לופה דה וגה
ופרננדו דה סאראטה .מאחר שהאחרון חי בהחבא ,מיד נחשד והחקירה גילתה את
זהותו .הוא נאסר כאמור עם אחיו החורג ,אסטבאן אנריקס ,ב־ 21בספטמבר ,1661
ואת שארית ימיו בילה בכלא האינקוויזיציה בסביליה .למרות וידויו על כפירתו
והבעת חרטה ,היה ברור שהאינקוויזיציה לא תאפשר מחילה לסופר ,שספריו הוקיעו
אותה בחריפות .המשפט הסתיים ב־ 15במארס ; 1663אמנם גומז לא הועלה על
המוקד ,אך נשאר כלוא בבית הכלא של האינקוויזיציה ,שביצירותיו הוא מדמהו
לשאול חשוכה וסודית ,אכזרית מזו של השטן .ב־ 19במארס ,לאחר התקף לב ,הוא
נופח את נשמתו.
שנתיים מאוחר יותר ,ב־ 14ביולי ,1665מחלה הכנסייה לצלמו של גומז בכנסיית
סן פבלו בסביליה .גופתו נקברה בקבר לא מזוהה בכנסיית סנטה אנה דה טריאנה.
ב־ 1663וב־ 1665ניסתה האינקוויזיציה בלימה שבפרו ,להביא את עצמותיו היגעות
שוב לדין ,אולם האינקוויזיציה שבסביליה סירבה לפתוח את התיק מחדש — ייתכן
מאוד שהדבר נבע מהעדר נכסים של א נ ריק ס גומז שיכלו להחרימם .עמיאל מכנה את
האנוס המתמרד ') 'marrano ejemplar׳טיפוס׳( ,ומוסיף :׳זה היה גורלו של אנטוניו
אנריקס גומז ,אנוס לדוגמה ,נאמן לאמונה של אבותיו ,קשור בעקשנות לשפתו,
נוסטלגי למולדתו ,שונא האינקוויזיציה האכזרית וקורבנה׳83.
Que se me da a mi que el turco beva vino o no 10 beva, el hebreo vista camisa en 82
!)^)sâbadoo no la vista, ni el luteranocrea o no créa־ :^?,גומז ,אינקוויזיציה ,עמי .(330 83
telle fut la destinee d'Antonio Enrîquez Gömez' marrane exemplaire, fidele a la foi
de ses ancetres, obstinément attache a sa langue, nostalgique de son pays,
) adversaire et victime de l'obsedante Inquisition.עמיאל.(21 ,
