Page 226 - peamim 46-7
P. 226
האנוס והפיקרסקי I 223
הוסיף לביקורתו הערות אתניות כדי להרחיק עוד יותר את הסופר מץ הזרם העיקרי של
הספרות הספרדית .וכך התקבל אנריקס גומז במאה האחרונה בביקורת משמיצה־
מתנשאת שאופייני לה משפט ההערכה של דון מארסלינו:
מתייהד זה היה בעל מוח עידני ומבריק ,אמנם מסוג ב ; הוא לא היה מסוגל
להגיע לשלמות במאומה ,ונדבקו בו ,עד לשד עצמותיו ,חטאי התקופה
]כלומר ,האסכולה הידועה בשם ׳גונגריסמו׳)שבה מערפל הסגנון את התוכן([
— וחטאים אחרים ,משל עצמו2.
את המפתח למשפט המסתורי ׳]וחטאים[ אחרים משל עצמו׳ ניתן למצוא בתחילת
הציטטה בפועל ׳מתייהד׳ .אכן ,רבות מן היצירות שחיבר אנריקס גומז בגלותו
בצרפת פיארו את היהדות ,ורבות אחרות ביקרו ,במישרין ובעקיפין ,את מעשי
האכזריות של האינקוויזיציה ,ואת האומה הספרדית והכנסייה בספרד ,אשר היו
מסוגלות למסד ארגון מעין זה.
קשה להפריד בין הפן הספרותי לבין הפץ הדתי בדיון בכתביו של אנריקס גומז.
פעמים רבות מעיבה השאלה הדתית על המחקר ,שכן היא מצמצמת את הטקסט
לסדרת רמזים ,שיסייעו להתיר את סבך השאלה הממשיכה עדיין להעסיק את
החוקרים :עד כמה בעצם היה אנריקס גומז יהודי? ואולם ,אם נתעלם מן השאלה,
האם במותו היה אנריקס גומז ׳נאמן לאמונת אבותיו׳ )'fidèle à la foi de ses
— ('ancetresכפי שעמיאל ) (xxiהיה רוצה לראותו )׳אבותיו׳ לדידו היא רק
לשושלת היוחסין שמצד האב( — נמצא שאנריקס גומז היה מודע ל׳היותו שונה׳;
מודעות זו ניכרת בכל שורה שכתב ,אפילו באותם חיבורים שאינם עוסקים במפורש
בגזענות ובאינקוויזיציה .ההכרה במאבק שניהל המחבר כנגד ה׳שונות׳ הזו ,תוך כדי
שהוא מאמץ אותה אל לבו ובוחר בה ,היא יסוד חיוני כדי לחדור אל המסתורין
והמורכבות של שתי יצירותיו ה׳פיקארסקיות׳ :׳חייו של דון גרגוריו גואדנייה׳)La
{vida de don Gregorio Guadanaו׳המארקיז בעל הבקבוקון׳ )El margues de la
.(redoma
ב .יצירתו הפיקארסקית של אנריקס גומז:
׳חייו של דון גרגוריו גואדנייה׳
ביצירותיו הפיקארסקיות של אנריקס גומז כרוכות בעיות חיצוניות ופנימיות כאחת.
הביקורת התמקדה ביצירתו ׳חייו של גרגוריו גואדנייה׳ ,והיא שללה את הגדרתה
'Tenia este judaizante muy despierto y lucido ingenio, aunque de segundo orden e 2
incapaz de la perfeccion en nada, y contagiado hasta los tue'tanos de los vicios de la
]כלומרn :־época y de otros propios y particulares suyos' (II, p. 259) [Gongorismo
