Page 231 - peamim 46-7
P. 231

‫‪ I 2 2 8‬גלן דיל‬

‫ולא בתולה‪ .‬זה הגשר שעליו עובר המיץ האנושי‪ .‬׳זה ה ש ט ן ‪ /‬ענה האחר ]‪[...‬‬
                                        ‫׳איש לא עבר עליו מבלי ליפול למטה׳‪15.‬‬

‫המושג המופשט של ׳החטא הקדמון׳ הוא עניין הבא לידי ביטוי מוחשי מדי יום‬
‫ביומו אצל ה׳נוצרי החדש׳‪ .‬לפי אנריקס גומז‪ ,‬התהליך המטמא אדם בנגע ה׳שונות׳‪,‬‬
‫ראשיתו ברחם האשה במעשה זימה; ואז נזרק )‪ (,anojado‬׳השונה׳‪ ,‬מלווה בכאב‬
‫וייסורים‪ ,‬לעולם שהוא עוין למדי גם כלפי האורתודוקסים — ולא כל שכן כלפי אלה‬

                                                                       ‫שאינם אורתודוקסים‪.‬‬
‫העדר הרציפות העיקרי ב׳חייו של דון גרגוריו גואדאנייה׳ מתבטא בטקסט בפער‬
‫בן עשרים ושתיים השנים‪ ,‬המפרידות בין ינקות לגברות‪ .‬היישר מן הזוועות המוצאות‬
‫את היולדת ואת הרך הנולד שבפרק השני‪ ,‬הסיפור קופץ לפרק השלישי‪ ,‬ובו אנו‬
‫פוגשים את דון גרגוריו‪ ,‬האיש הצעיר‪ ,‬כשהוא יוצא לדרך למאדריד‪ .‬ובשני הקטעים‬

                                         ‫הראשונים של הפרק השלישי אנו קוראים כך‪:‬‬

‫הורי רצו שאלמד כדי שאהיה מלומד; ואני יצאתי אל הלימודים כחסיד‪:‬‬
‫מחציתם הקדשתי לזיכרון‪ ,‬והמחצית השנייה — לספרים‪ .‬נראה לי שחיי‬
‫המלומדים הם מסוכנים‪ ,‬למרות זאת )הסגנון שלו( אמרתי להורי שברצוני‬
‫לנסוע לסאלאמאנקה לסיים את לימודי ולקבל תואר דוקטור באוניברסיטה‪.‬‬
‫רצונותי הטובים נראו להם‪ :‬הם חיפשו בשבילי מכתבים ]שאקח עמי[‬
‫למאדריד‪ .‬התכוננתי לדרך ויצאתי מסביליה ביום האחרון של פסחא של‬
‫הפרחים‪ .‬נסעתי כאציל‪ ,‬עם משרתי לפני על הסוס‪ ,‬ואני על פרדה שכונתה‬
‫׳ההליכה׳‪ .‬כשהגענו לתעלות של קארמונה‪ ,‬נפגשנו עם שופט )כלומר‪ :‬חוקר‬
‫]משחק מלים[( ועם מלאכי השמירה שלו — ה׳כתבן׳ והשמש‪ .‬הוא שאלני‬

                          ‫בנימוס לאן פני מועדות‪ ,‬והשבתי לו‪ :‬לעבר החצר‪16.‬‬

‫‪'Este agujero estrecho y rugoso tiene cinco venas, las cuales se rompen cuando la‬‬                                ‫‪15‬‬
‫‪mujer quiere ser mârtir y no virgen. Este es el puente por donde pasa el ge'nero‬‬                                 ‫‪16‬‬
‫‪humano. "Ese es el diablo," replied otro... "ninguno lo paso que no cayese de‬‬

                                                                                     ‫)‪puente abajo"' (220‬‬
‫‪Mis padres queri'an que yo estudiase para letrado; yo parti' como piadoso los‬‬
‫‪estudios: la mitad dellos di'a la memoria, y la otra mitad a los libros. Pareciöme la‬‬
‫‪vida de los letrados peligrosa, respeto de los muchos pareces; sin embargo (estilo‬‬
‫‪suyo) dije a mis padres que queri'a ir a acabar mis estudios a Salamanca y‬‬
‫‪graduarme de doctor en su universidad; pareeiöles bien mis buenos deseos:‬‬
‫‪buscâronme letras para Madrid; pûseme a la ley de la partida, y sali de Sevilla el‬‬
‫‪ultimo dia de Pascua de flores.‬‬
‫‪Iba yo muy a lo noble con mi esplorador de a caballo delante, en una mula llamada‬‬
‫‪'la Andadura'. Al llegar a los canos de Carmona, encontramos con un juez‬‬
‫‪perseguidor (digo pesquisidor) con ângeles de guardia, escribano y alguacil.‬‬
‫‪Preguntöme muy sus saludador adönde caminaba. Yo le respondi que a la Corte a‬‬

                                                                                                        ‫)‪lo (91‬‬
   226   227   228   229   230   231   232   233   234   235   236