Page 233 - peamim 46-7
P. 233
| 2 3 0גלן דיל
המפוקפק שלו 20.במהלך אחת מהרפתקאותיו ,דון גרגוריו מקל על בריחתו של
ג׳נטלמן אחר ,שהשופט מבקש לאסור .גם כאן ,במבט חטוף ,יש רגע של הכרה
בגרגוריו מבחינת יחוסו המכובד :׳אני מכיר בך כאציל׳ 2',אומר הג׳נטלמן לגרגוריו.
דון גרגוריו ממשיך בדרכו ,עורך דו־קרב ,מצטרף לקבוצה של ג׳נטלמנים בטלנים
במאדריד ,ולבסוף מגיע לכלא בשל עניין של כבוד :׳לבסוף ,אמרתי כי בשעה טובה
נלך לכלא ,שבו אני מעדיף לסיים בכבוד מאשר לחיות ללא כבוד כל חיי בבית זה׳22.
כדי להבין את הלהטוט ואחיזת העיניים ,ההופכים העדר־נכבדות לנכבדות ,כדאי
להשוות ולהציב את מסעו של דון גרגוריו מסביליה למאדריד מול מסעו של יוצרו,
אנריקס גומז .אין כל ספק שחייו של המומר א נ ריק ס גומז פולשים אל בין השורות
ונשזרים באלה של גיבור יצירתו ,באירועים שנקרו על דרכו צפונה ,והטקסט משקף
את תפיסת הסופר את עצמו כ׳שונה׳ .הנתונים הביוגראפיים שבידינו מלמדים ,כי
אנריקס גומז הנער שימש כשוליה אצל דודו הסוחר בסביליה ,וכי יום אחד ,קודם שנת
,1624יצא למאדריד לבקש את מזלו — לערך בגיל שבו יצא דון גרגוריו למסעו.
פרטי מוצאו של אנריקס גומז היו בלתי־מכובדים ,ממש כשל הדמות שברא :סבו
מצד אביו מת בכלא האינקוויזיציה בסביבות ,1600וב־ 1624נאלצו אביו ודודו
מסביליה להימלט מספרד לצרפת ,בחשד לפעילות מאראנית23.
שנים לאחר מכן ,כגולה בצרפת ,הביט אנריקס גומז לאחור ,לתחילת דרכו,
ובתכסיס של משאלות־לב איפשר ל׳אני האחר׳ )אלטר־אגו( שלו ,לדון גרגוריו
גואדאנייה ,לזכות בעתיד מבטיח יותר מאשר מצא הוא עצמו בחצר המלוכה.
משאלתו הראשונה היתה לאפשר לגרגוריו לצאת — בעידוד משפחתו — ולהתקבל
ללימודים ,שהוא עצמו לא זכה להם לדאבונו :׳אם כי הורי לא העניקו לי לימודים
בשנותי הראשונות ,הרי בנעורי טרחתי לא מעט על הידיעות החשובות ביותר
במדעים׳; 24כך יכתוב שנים לאחר מכן בהקדמה האוטוביוגראפית שלו ל׳שמשון
מנצרת׳.
בצאתו למאדריד ,אפוף חלומות עושר ותהילה ספרותית ,תיאר אנריקס גומז
בוודאי לעצמו שהעתיד צופן לו אין ספור אפשרויות מבטיחות ,והניח שהתלהבותו
וסגולותיו האישיות יאפילו על ׳תאונת׳ הלידה שלו — לידתו למשפחה בעלת
ת א ק ר ) ע מ י (152תופס את ה ק ט ע הזה כשקר מכוון ,שמספר גרגוריו גואדאניא כדי להרשים את 20
בת הלוויה .מכל מקום ,אין הדבר ודאי כלל. 21
''conozco que sois noble 22
23
'en fin, yo dije que fue'semos a la cârcel norabuena, que mas queria acabar con
)honra en ella que vivir con deshonra toda mi vida en aquella casa< (192 24
פעילותם של אביו ודודו בצרפת אישרה את המאראניות שלהם .אבל אנריקס גומז כפי הנראה לא
חש עצמו מאוים ,למרות התנהגותם החשודה של בני משפחתו הקרובים כל כך :שהרי לא נמלט
מספרד ,ונשאר בה עוד עשר שנים תמימות — וגם אז לגמרי לא ברור אם אמנם ברח מחשש
האינקוויזיציה ,או כדי להימלט מנושיו ,או משום התנגדותו הפוליטית לממשלת אוליווארם.
'si mis padres en los primeros anos me negaron el estudio, no trabaje' poco — en mi
'juventud sobre las noticias mâs importantes de las ciencias
