Page 232 - peamim 46-7
P. 232
האנוס והפיקרסקי ן 229
העמוד הראשון בפרק השלישי פותח בטקסט חדש ,שגיבורו כמעט שמסולק לגמרי
מן המעמד והירושה של גיבור שני הפרקים הראשונים .להשתנות הפתאומית הזו
קודמת הכנה כלשהי בסיומו של הפרק השלישי ,כשהגיבור מספר על השינויים
בשמו :׳הורי העניקו לי את השם דון גרגוריו גואדנייה; כילד קראו לי גרגוריקו,
כשהייתי נער — גרגוריליו ,וכגבר — גרגוריו׳17.
על־פי הסטאנדארטים המקובלים בימיו ,אין הוא ראוי כלל לתואר ׳דון׳){Don
המכובד ,שהעניקו לו הוריו :הם לא היו אמורים לתת לו את התואר הזה ,והוא לא היה
אמור להשתמש בו .ואף על פי כץ ,משהגיע לבגרות ,קיבל אותו כאילו שלו הוא
בזכות ,והתואר הופך להיות נחלתה של דמות חדשה ,המוצגת בקטע שלעיל.
קורא הפותח את הספר בפרק השלישי ופוסח על הפרקים הראשוץ והשני ,מוצא
לפניו סיפור עלילה לגלגני חביב ,על אודות ג׳נטלמץ צעיר ,היוצא לדרך הרפתקאות
בעיר האוניברסיטאית המפורסמת סאלאמאנקה ועובר בדרכו בחצר המלך
)במאדריד( .מצטיירת תמונה של צעיר נעים־הליכות ,אולי לא כל כך נחוש בדעתו,
הפונה בלא חמדה למלא אחר רצוץ הוריו ,להיות מלומד ,איש משפטים .הוריו
אמידים די הצורך כדי לשלוח את בנם יקירם ,שמחתם וגאוותם ,בתנאי נוחות ורווחה
ובהידור הרב ביותר .תאריך היציאה נקבע ליום האחרוץ של הפסחא )יום א׳ בשבוע
— יום תחיית המתים?( — אם כאות למזל ,אם מחמת אדיקות .הצעיר יוצא לדרכו,
׳מאוד כאציל׳)' ,('muy a lo nobleכפי שהוא מספר בעצמו ,ובהתקרב ו לקארמונה
הוא פוגש בקבוצת אנשים ,ובראשה שופט־חוקר ,שאף היא בדרכה מסביליה
למאדריד .השופט מברך לשלום את גיבורנו הצעיר ,ומזמינו להצטרף לחבורה;
כמובץ מאליו משתמע מכך ,שהוא מכיר במעמדו של גרגוריו כשווה למעמדו .הכרה
זו של השופט ,כמייצג את חצר המלכות ,מסמלת מעיץ התקבלות רשמית .מכאץ
ואילך ,במהלך הסיפור כולו ,זוכה גרגוריו תמיד לקבלת פנים דומה .בכל מקום מזהים
אותו מיד על־פי הופעתו והתנהגותו ,ומקבלים אותו כג׳נטלמץ ,הראוי לתואר ׳דרך,8.
יתרה מזאת ,הג׳נטלמניות שלו איננה זיוף .דוץ גרגוריו איננו מציג את הנכבד
והמהוגץ כדרכו הטפשית של הנוכל ) (pkwoהקלאסי לעתים — שלבסוף תמיד
מתגלה פרצופו האמיתי ,והוא מושלך חזרה לאשפתות .דוץ גרגוריו כה מאמיץ
בנכבדותו ,עד שהוא מכריז ברצינות גמורה ׳אני הולך לחצר ללבוש את גלימת
סנטיאגו׳ ]קדוש ואביר גם יחד[ — 19מבלי שיינתן כל רמז בטקסט ,שהוא עוסק
במשאלות־לב בלבד! שהרי בשני הפרקים הראשונים כבר הודגשה עובדת הייחוס
'mis padres me dieron por nombre don Gregorio Guadana; Cuando nino me 17
'llamaban Gregorico, cuando muchacho Gregorillo, y cuando hombre Gregorio
18
)(90 19
תאקר אף הוא מ ע י ר ) ע מ י (152על העדר הרציפות הזה ,אך מבלי לנתח אותו .ביורנסון)עמי (159
אומר ,שהוא נעלה על אנשים ,הבזים לו ,אך למעשה ,שום דמות ביצירה איננה בזה לדון גרגוריו.
)'voy a la Corte a pretender un hâbito de Santiago' (102
