Page 228 - peamim 46-7
P. 228

‫האנוס והפיקרסקי ‪225 I‬‬

‫שני הסטיריקנים‪ ,‬והצביעו על כך שאנריקס נוקט במכוון‪ ,‬לעתים תכופות‪ ,‬עמדות‬
‫מנוגדות למדי לאלו של קוודו‪ .‬חרף הקושי להבדיל בין השניים על בסיס של בחינה‬
‫סגנונית‪ ,‬נראה שאנריקס גומז ראה בבהירות את נקודות התורפה של ק וודו והגיב על‬
‫האליטיזם והגזענות שלו בדרך סגנונית‪ .‬כפי שמעיר ביורנסון‪ ,‬מאחר ש׳אנריקס גומז‬
‫התמכר לדוקטרינה הקתולית כדי להפגין‪ ,‬שרדיפת המומר לא זו בלבד שאינה‬
‫הגיונית‪ ,‬אלא שאף איננה נוצרית׳‪ — 8‬הרי מתקבל על הדעת שאנריקס גומז נקט‬
‫שיטה זו ביחסו לקוודו‪ .‬ברור ששני סופרים אלה רחוקים זה מזה בדירוג החברתי‬
‫מרחק עצום — במורשת שלהם‪ ,‬באפשרויות הקידום החברתי ובניסיון החיים‬
‫שלהם‪ :‬ק וודו נהנה מכל היתרונות החברתיים‪ ,‬בעוד אנריקס גומז היה מוקע מיום‬
‫הולדתו‪ ,‬מוצא מתוך המחנה אל תוך הקרע שבין האורתודוקסיה לבין ההטרודוקסיה‪.‬‬
‫לפני שנמשיך בבחינת ׳מעט אמנות ומיומנות׳ כדברי מננדס אי פלאיו‪ ,‬ב ׳גרגורי ו‬
‫גואדנייה׳‪ ,‬כדאי להביא בקצרה את סיפור המעשה‪ .‬היצירה ׳חייו של דון גרגוריו‬
‫גואדנייה׳ הובלעה כ׳גלגול־נשמה חמישי׳ אל תוך החיבור הגדול יותר ׳המאה‬
‫הפיתאגורית׳ )‪ .{El siglo pitagörico‬בנובלה מורכבת זו שנים־עשר פרקים‪,‬‬
‫שראשיתם בפרק הפותח של שושלת היוחסין של הגיבור ובפרק שני‪ ,‬המוקדש כולו‬
‫ללידת הגיבור‪ .‬פרקים ‪ 6-3‬מדלגים על פני עשרים ושתיים שנה‪ ,‬ומספרים על עקירת‬
‫דון גרגוריו מסביליה למאדריד‪ ,‬בדרכו כביכול ללימודי משפטים בסאלאמאנקה‪.‬‬
‫המסע נערך בלווית שופט‪ ,‬נוטריון‪ ,‬פקיד הוצאה לפועל‪ ,‬כומר‪ ,‬חייל‪ ,‬מלומד‪ ,‬וחשוב‬
‫ביותר — גברת צעירה ומפתה ובת־הלוויה שלה‪ :‬במהלך המסע מתנסים בני‬
‫החבורה הנודדת בהרפתקאות‪ ,‬שעה שהם עוצרים בדרכם בקארמונה ואחר כך‬
‫בפונדק בסיירה מורנה‪ .‬פרקים ‪ 12-7‬עוסקים בתעלוליו של דון גרגוריו במאדריד‪,‬‬
‫בחברת בן־דוד פוחז‪ ,‬ובתזנוני חיזוריו אחרי פילגש־החצר שלו‪ ,‬המסייעת לו בכל‬
‫דבר עברה‪ ,‬הלא היא דונה אנג׳לה‪ .‬הוא מעולל תעלול אכזרי לשוטר שעלב בו‪ ,‬נואף‬
‫עם אשתו של פקיד המלכות בפרשייה הרת־אסון ומבלה זמן מה בכלא‪ .‬הסיפור‬
‫מסתיים באופן פתאומי‪ ,‬כאשר דון גרגוריו מובל אחר כבוד לבית הכלא בגין תביעה‬
‫מפוברקת של הפרת הבטחה לנישואין‪ ,‬שתיחבלה דונה אנג׳לה‪ .‬למען כבודו‪ ,‬מעדיף‬

                    ‫דון גרגוריו את חיי הכלא על נישואיו בנסיבות תפלות שכאלה‪.‬‬

‫העדר הלכידות המפתיע ביותר ב׳דון גרגוריו גואדנייה׳ הוא בדיכוטומיה שבין‬
‫המעמד הבלתי־מכובד שירש הגיבור‪ ,‬לבין תחושת הכבוד הפנימי שלו‪ .‬דמות‬
‫הגיבור‪ ,‬המכובד ובלתי־מכובד כאחד‪ ,‬משווה לטקסט פרובלמאטיקה‪ ,‬שאיננה‬
‫מצויה בחיבורים פיקארסקיים קלאסיים‪ .‬אצל לאסאריו‪ ,‬גוסמאן איש אלפאראצ׳ה‪,‬‬
‫פאבלוס ונוכלים ונובלות )‪ (p fearos, pica ras‬אחרים‪ ,‬שקל מאוד לזהותם‪ ,‬חוברות‬
‫תמיד זו לזו שושלת היוחסין הבלתי־מכובדת ופעילותם‪ ,‬שתכליתה לפגוע בכבוד‪.‬‬
‫בחברה המשמרת בקנאות מבנה חברתי של כתות‪ ,‬משמשת תפיסת הכבוד כמנגנון‬

                                                                                  ‫‪ 8‬ראה‪ :‬ביורנסון‪ ,‬עמי ‪.159‬‬
   223   224   225   226   227   228   229   230   231   232   233