Page 33 - peamim 46-7

‫‪ | 30‬שרה כ״ץ‬

‫והפילוסוף שלמה אבץ גבירול‪ ,‬שרבים מץ המשוררים והפילוסופים שמנינו לעיל‬
‫הושפעו ממנו — אם משירתו ואם מהפילוסופיה שלו‪ ,‬ורובם מאזכרים אותו‬
‫בחיבוריהם‪ ,‬מי במפורש ומי במובלע‪ .‬השפעתו של אבץ גבירול‪ ,‬בשירתו ובמשנתו‬
‫הפילוסופית‪ ,‬ניכרת גם על שלושה המשוררים־הפילוסופים רמב״ע‪ ,‬ריה״ל וראב״ע‬
‫— ודווקא שלושה אלה עסקו בתורת המוסיקה הערבית — אך אבץ גבירול לא עשה‬

‫כץ‪.‬‬
‫התמיהה גוברת לנוכח העובדה‪ ,‬שתפיסותיו הדתיות והמיסטיות של אבץ גבירול‪,‬‬
‫וכץ תפיסותיו הפילוסופיות והמטאפיסיות‪ ,‬כפי שנשתמרו בשירת הקודש שלו‪ ,‬ב׳כתר‬
‫מלכות׳ ובספרו הפילוסופי הניאואפלטוני ׳מקור חיים׳‪ ,‬קרובות מאוד לתפיסותיהם‬
‫של ׳האחים הנאמנים׳ מבאגדאד )׳אח׳ואץ אלצפא׳( מץ המאה העשירית‪ 9,‬כפי שהץ‬
‫נפרשות לעינינו ב׳איגרת על המוסיקה׳ שלהם‪ 10‬ובמבוא לאיגרת נאמר‪ ,‬׳שתורת‬
‫המוסיקה היא החכמה העיקרית המובילה לעיוץ הפילוסופי׳ )עמי ‪ .(8‬יתרה מזו‪:‬‬
‫בספרו הדידקטי־מוסרי של אבץ גבירול‪ ,‬׳תיקוץ מידות הנפש׳‪ 11,‬מתגלית השפעה רבה‬
‫של ׳מוסרי הפילוסופים׳‪ ,‬ספרו של חוניץ אבץ אסחאק מץ המאה התשיעית‪ ,‬שבו‬
‫פרקים חשובים בנושא המוסיקה )ופרקים אלה מצויים — בשינויים קלים — גם‬
‫ב׳איגרת על המוסיקה׳(‪ .‬אבל אבץ גבירול‪ ,‬שנטל רעיונות רבים מ׳מוסרי‬
‫הפילוסופים׳‪ 12,‬אינו דץ כלל‪ ,‬כאמור‪ ,‬בנושא המוסיקה — לא בספר זה ולא ביתר‬
‫חיבוריו‪ .‬אבץ גבירול היה משורר‪ ,‬פילוסוף ופסיכולוג‪ ,‬ו׳חכם גדול בסוד הנפש׳‬
‫)כדברי ראב״ע(‪ 13,‬ושאף לשכלל את מידות האדם כ׳אחים הנאמנים׳ וכחוניץ אבץ‬
‫אסחאק; משורר בעל תשוקה עזה להכרת הבורא‪ ,‬הבריאה והחוכמה המטאפיסית‬
‫)שעליה המליצו ׳האחים הנאמנים׳ באיגרתם(; בעל נטייה מיסטית ואכסטאטית‬
‫עזה; ‪ 14‬בהמנוניו הדתיים הגדולים‪ ,‬ובייחוד ב׳כתר מלכות׳‪ ,‬מתגלה השפעה של ׳אחי‬
‫הטוהר׳‪) 15‬הם ׳האחים הנאמנים׳(; בשירת הקודש שלו מצויה השפעה עצומה של‬

‫לכת מוסלמית דתית זו מיוחס חיבור של אנציקלופדיה רחבת ממדים‪ ,‬כת ‪ 52‬איגרות‪ ,‬המקיפות‬ ‫‪9‬‬
‫את כל שטחי הידע והמחקר של זמנה‪ ,‬ברוח הפילוסופיה הניאואפלטונית‪ .‬על השפעת ׳האחים‬
‫‪10‬‬
‫הנאמנים׳ על אבן גבירול — ראה‪ :‬שלנגר‪ ,‬עמי ‪.86-84 ,57‬‬ ‫‪11‬‬
‫ראה‪ :‬שילוח‪ ,‬האגרת‪ ,‬עמי ‪.59-7‬‬ ‫‪12‬‬
‫ראה‪ :‬רשב״ג‪ ,‬תיקון‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫על השפעת ׳מוסרי הפילוסופים׳ על אבן גבירול — ראה הערותיו הרבות של נ׳ בראון לרשב״ג‪,‬‬ ‫‪14‬‬
‫תיקון‪ .‬אבן גבירול הכיר כמובן את ספרו של חונין במקורו הערבי‪ ,‬׳אדאב אלפלאספה׳‪ ,‬שכן‬ ‫‪15‬‬
‫השם ׳מוסרי הפילוסופים׳ ניתן לספר רק עם תרגומו לעברית בידי יהודה אלחריזי‪ ,‬בתחילת‬
‫המאה ה־‪ .13‬ונראה שאין זה מקרה ששני הספרים הללו ראו אור לראשונה בעברית יחדיו‪ ,‬בקובץ‬
‫׳גורן נכון׳‪ ,‬ריווה די טרנטו ‪ .1562‬על ׳מוסרי הפילוסופים׳ — ראה ורנר־סונה‪ ,‬עמי ‪.524-514‬‬
‫כך הוא כונה בפי ראב״ע בפירושו לבראשית ג‪ :‬א‪ .‬ראה‪ :‬קויפמן‪ ,‬עמי ‪ ,128‬הערה ‪ ; 8‬לוי‪ ,‬השפעת‪,‬‬

‫עמי ‪.202‬‬
‫ראה‪ :‬כ״ץ‪ ,‬שירה‪ ,‬עמי ‪.36-33‬‬
‫השפעה מרובה של תפיסות ׳האחים הנאמנים׳ בנושא האסטרונומיה מתגלה בחלקו הראשון של‬
‫׳כתר מלכות׳ — ראה‪ :‬רצהבי‪ ,‬כתר מלכות‪ ,‬עמי ‪ .53-51‬על השפעה אחרת שלהם‪ ,‬בשירת‬
‫הקודש שלו — ראה‪ :‬לוין‪ ,‬הסוד‪ ,‬עמי ‪.61-60‬‬