Page 34 - peamim 46-7
P. 34
I 31 שירת אבן גבירול ותורת המוסיקה הערבית
הקוסמוגניה והמיסטיקה הספקולטיבית שב׳ספר יצירה׳ — ספר שנמצאו בו סממנים
וזיקה ברורה לתורת המוסיקה הערבית 16.האפשר שאבן גבירול ,משורר ופילוסוף
מופלא ,בעל החושים הערים והמחודדים למקצבי שיר ולריתמוס הפנימי של השירה
המתגלה ביצירתו ,לא חש כל צורך לעסוק בתורת המוסיקה הערבית ,אם מבית
מדרשם של ׳האחים הנאמנים׳ ,אם מבית מדרשו של חונין אבן אסחאק ,או מכל מקור
ערבי אחר?
ותמיהה על גבי תמיהה .ספרו הפילוסופי־מטאפיסי של רמב״ע ׳ערוגת הבושם׳17,
העוסק גם בתורת המוסיקה הערבית — שהושפע מן ׳האיגרת על המוסיקה׳ של
׳האחים הנאמנים׳ — הושפע עמוקות גם מ׳מקור חיים׳ של אבן גבירול 18.ומי אידל
אף קובע 19,שחיבורו של רמב״ע ׳היה אחד מהצנורות הראשיים להעברת תורתו של
אבן גבירול לתוך הקבלה הקדומה׳ .האמנם אפשר שב׳ערוגת הבושם׳ ידורו בכפיפה
אחת שניים מהצינורות הגדולים של הפילוסופיה הניאואפלטונית ,זו של אבן גבירול
וזו של ׳האחים הנאמנים׳ ,מבלי שתיווצר ביניהם כל נגיעה או השפעה? תמיהה
גדולה היא בעיני .במאמר זה אבקש להראות ,שיתכן שאבן גבירול הכיר את תורת
המוסיקה הערבית של זמנו ,וגם אם לא נתן לכך ביטוי עיוני־תיאורטי מפורש ,הדבר
משתקף מבעד ליצירתו.
ב .קדמותה של תורת המוסיקה ביהדות
שלושה משוררי השירה העברית בספרד בדור שלאחר אבן גבירול — רמב״ע ,ריה״ל
וראב״ע — התמודדו באופן נ מ pעם תפיסותיה של תורת המוסיקה הערבית וגרסו,
׳שחכמת המוסיקה היתה ידועה ללוויים׳; 20דהיינו ,תורה זו ,או ׳חכמת הניגון׳
העברית ,קדמה לתורת המוסיקה הערבית )המבוססת על תפיסות יווניות קדומות(,
והיתה ידועה ביהדות מקדמת תא .רמב״ע וראב״ע האריכו לדון בנושא זה
בחיבוריהם .׳ערוגת הבושם׳ מכיל דיון תיאורטי ופילולוגי נרחב במשמעותה של
תורת המוסיקה ,ורמב״ע מביא בו פסוקי מקרא רבים כדי להוכיח את קדמותה של
על כך ראה למשל :אדלר ,עמי ט-לב ,ובייחוד עמי י הערה .4 16
מקורות כתב־היד של הספר ׳אלחדיקה פי מעני אל מג׳אז ואלחקיקה׳ — ראה :שילוח, 17
18
המוסיקה ,עמי ;211אידל ,זהותו ,עמי .498-484
על השפעת ׳האיגרת על המוסיקה׳ על ׳ערוגת הבשם׳ — ראה :שילוח ,המוסיקה ,בעיקר עמי 19
;217על השפעת ׳מקור חיים׳ — ראה פינס ,ערוגת ,עמי .233-218יש לציין כי רמב״ע מזכיר 20
ספר זה בעת דיונו ביצירת אבן גבירול — ראה :רמב״ע ,עיונים.
ראה :אידל ,זהותו ,עמי .487אידל קבע ,שמתרגם הספר הוא יהודה אבן תיבון ,והוא שתירגם
לעברית גם את ׳תיקון המידות׳ ו׳מבחר הפנינים׳ לאבן גבירול.
ראה :אדלר ,עמי ;24ורנר־סונה ,עמי .256-254
