Page 35 - peamim 46-7
P. 35
| 3 2שרה כ״ץ
חוכמת המוסיקה היהודית מראשית הבריאה ,מימי יובל ׳אבי כל תופש כנור ועוגב׳21.
מתוך גישה לאומית־דתית מגמתית זו ממשיך רמב״ע וטוען ,כי מקורו של ׳מדע
המוסיקה׳ הוא בתורת האל וחוקיו ,שנתן ל׳משה הנביא׳ ,ובימי דוד המלך הוא הגיע
להישגים מעוררי השתאות והערצה .רמב״ע מאריך בדיבור גם על תפקידי הכוהנים
ו׳עבודת הלוויים׳ במקדש ומציין ,כי פולחן הקודש נמשך כל ימי הבית הראשון
והבית השני .הוא גם מדגיש את השימוש שעשו הלוויים בכלי הנגינה שהיו במקדש,
ומפרט את שמות כלי הנגינה הללו 22.עם בני הלוויים הוא מונה במיוחד את אסף,
הימן וידותון ,ומציין שהיה על הלוויים לחדול מן השירה בגיל חמישים ,מחמת
אובדן היכולת הקולית שלהם .עבודת קודש זו עברה בירושה מדור לדור ,ובימי עזרא
הופקדו הכהנים והלוויים גם על משמרת כלי העבודה וכלי הקודש ,הסולת היין
והשמן ,הלבונה והבשמים .חלק נכבד מן הנושאים הללו מופיע במפורש או
במשתמע גם בשירתם של שמואל הנגיד ושלמה אבן גבירול ,כפי שאראה להלן.
גם ריה״ל עסק בנושא המוסיקה הערבית ב׳ספר הכוזרי׳ 23,והבליט את עליונותה
המוסרית והמעשית של השירה המקראית על פני התפיסה המוסיקאלית של
התיאורטיקנים הערביים .לדידו תפיסתם עקרה מעיקרה ,׳ויש עמה פרחים ואין עמה
פרי׳ ,כניסוחו של אלוני 24.ריה״ל הטעים שם עוד את עבודת הקודש במקדש,
שהוטלה על ׳בני לוי׳ למשפחותיהם ,וצייץ את משפחת ׳בני קהת׳ ,שהיא הנכבדה
במשפחות הלוויים .הוא הדגיש כי חוכמת הנגינה היתה נחלת בני לוי ,שעסקו בה
כבמלאכת קודש במועדים המקודשים ,ובראשם ציין את דוד ושמואל .הוא גם גרס,
שהניגונים העבריים אינם נזקקים ׳ליפי המליצה השקולה׳ ,דהיינו לתכונותיה של
השירה הערבית השקולה ,שכן הם פועלים על הנפש גם בלעדיה באמצעות
ה׳טעמים׳ .בדרכם של רמב״ע וריה״ל הלך גם אברהם אבן עזרא; ובפירושו לספר
תהילים ,הבליט ראב״ע את ׳רוממות המזמורים בחינת שירי קודש המושרים בלווי
מוסיקה כלית תוך התאמה מלאה של השיר עם הלחן ,הכלי ,המבצע ,המקום
והזמן׳ 25.סימון טוען ,שדברי ראב״ע מעוגנים ׳בתורת המוסיקה המקובלת בימיו׳,
ומצביע על השפעת האיגרת על המוסיקה של ׳האחים הנאמנים׳ על ראב״ע .נראה
שבעיני ראב״ע נחשבו מזמורי תהילים ל׳שירת קודש אלוהית׳ ,שביצועה ׳היה
ראה :שילוח ,המוסיקה ,עמי :221על דמותו של יובל )לעומת פיטאגורס( — ראה :כהן ,יוכל, 21
עמי .99-83 22
נזכרים שם כינורות ונבלים ,עוגב ותוף וחליל ,מצילתיים וחצוצרות .אך רמב״ע מאריך דיבורו 23
במיוחד על הכינור — ראה :רמב״ע ,עיונים ,עמי — 220,214הוא היעוד׳)עמי ,(217שנחשב 24
בעיני ׳האחים הנאמנים׳ לכלי המושלם — ראה :שילוח ,האיגרת ,עמי ,28והכינור הוא הכלי 25
הנזכר גם בשירי החול שיובאו להלן .הדיון ב׳מדע המוסיקה׳ — ראה :רמב״ע ,עיונים ,עמי ; 219
בתקופת דוד המלך ובעבודת המקדש — עמי ;220על הלוויים — עמי .219תפקיד שירת
הלוויים וכלי נגינתם — ראה גם :שילוח ,הלוויים ,עמי .14-3
ראה :הכוזרי ,בייחוד במאמר השני.
ראה :אלוני ,הנגינה ,עמי ז-יז.
ראה :סימון ,עמי :248-121המובאה מעמי .140
