Page 38 - peamim 46-7
P. 38
I 35 שירת אבן גבירול ותורת המוסיקה הערבית
הם גם השוו ,באופן סמלי ,בין הגופים הטבעיים לבין הגרמים השמיימיים ,וקבעו
שהגופים השמיימיים הם ׳לא חמים ,לא קרים ולא רטובים ,אלא יבשים וקשים/
ורימו אותם ׳יותר זכים מן האויר ,יותר שקופים מן הזכוכית ויותר מלוטשים מן
המראה׳ .כפי שניווכח להלן ,ייחס גם אבן גבירול תכונות סמליות דומות לכוס היין,
שייצגה בעיניו מהות שמיימית .בעקבות הבחנה סמלית אחרת של ׳האחים הנאמנים׳,
שצלילים ׳נמוכים וכבדים׳ הם בבחינת גוף לצלילים ׳גבוהים וקלים׳ שהם כ נ ש מ ה 34
— אולי הלך גם אבן גבירול בשיר היין שיידון להלן .גם אצל משוררים עבריים
אחרים נמצא הקבלה סמלית דומה בין כוס היין ,שהיא ׳גוף׳ ,לבין היין ,שהוא
ה׳נשמה׳35.
אם אבן גבירול ׳גינה׳ את שירו של הנגיד על שום שהוא ׳צונן׳ מאוד ,אולי ראוי
לגנות גם את שירתו שלו ,על היותה ׳חמה׳ מאוד .אכן ,לוהטת מאוד היא שירת
הקודש שלו ,שהיסודות המטאפיסיים בה — המלאכים ,השנאנים והשרפים ׳משרתי
האל׳ ,השרים לפניו את שיריהם ותשבחותיהם ללא ליאות — הם ׳חצובי להבה׳
ו׳אש אוכלה׳ ממש 36.שירי קודש אלה מתעלים לספירות מטאפיסיות ומיסטיות מתוך
להט ויקוד אכסטאטי עילאי .על שירה זו ניתן אפוא להחיל את הגדרת רמב״ע שלעיל,
שהיא ׳חמה מאד׳ ,גם ׳מרהיבה׳ את העיניים והאוזניים ,וגם ׳מלהיבה׳ את הלב,
משום שהיא ׳טבע ביוצרה וסגולה בעושה׳ .זאת ועוד .בשירי קודש רבים של אבן
גבירול מתוארת עבודת הקודש במקדש ,ובייחוד עבודת כהן גדול ביום הכיפורים,
וגם נזכרת בה השירה והזמרה במקדש ושמות כלי הנגינה 37.וכיוון שרבים משירי
הקודש הללו הם בתבנית ׳שיר האיזור׳ ,או ׳מעין איזור׳ ,נראה שהם נועדו להיות
מושרים ׳בלווית כלי נגינה׳ ,ב׳נעימות׳ 38או ב׳לחנים׳ מסוימים39.
על השוואת הגופים הטבעיים והשמיימיים ,וצלילים נמוכים וגבוהים — ראה :שילוח ,האגרת, 34
עמי .31-30 35
36
ראה :מירסקי ,ערכי ,עמי .20 37
ראה :רשב״ג ,שירת הקודש ,בייחוד פיוטי הקרושות בכרך ב.
שמות כלי הנגינה הנזכרים בפיוטיו :כינור ונבל ,תוף וקתרוס ,חליל וחצוצרות ,קרן היובל 38
ושופרות — ראה :רשב״ג ,שירת הקודש ,בפיוטים :ט ,שו׳ ,4שו׳ :22-19כט ,שר׳ :45פח ,שוי
:24קנז ,שו׳ :25קם ,ש ר :5ק0ד ,שו׳ ,6שוי .16-14וכן בפיוט פח ,ש ו ׳ : 8ע ו ,ש ו ׳ : 4 0ע ח ,ש ו ׳ 39
:92קכג ,שו׳ : 15-14קנ ,שו׳ :4קסט ,שו׳ ,8-7ש ו ׳ : 1 5ק צ ה ,ש ו ׳ : 9-8קצז ,שו׳ 35-33ועוד .על
נושא כלי הנגינה במקדש — ראה מסכת ערכין ,פרק ב ,עמי י-יג.
מן הראוי לציין ,כי בתרגומו של אבן פלקירא ל׳מקור חיים׳ מופיעים המונחים המוסיקאליים
׳נעימות׳ ו׳תנועות והפסקות׳ ,כמייצגים את הקולות הפרטיים היוצאים מן הקול הכללי)ראה עמי
.(530המונח ׳קול נעימה׳ או ׳להנעים קול׳ מופיע אצלו גם בפיוטים :׳אפכה דמעי׳ ,שו׳ ; 17
׳אלהיך אש אוכלה׳ ,שו׳ ,27וראה הערת ירדן שם .וצלצולי קולות נשמעים גם בפיוט ׳שלום לך
דורי׳ :׳ותצלצלי קולך כמעיל קול פעמון׳ ,שו׳ .3כל הציטוטים הם מרשב״ג .שירי החול,
מהדורת ברודי־שירמן.
ראה :סימון ,עמי .214-213 ,206
