Page 43 - peamim 46-7

‫‪ | 4 0‬שרה כ״ץ‬

‫אנוש׳‪ ,‬׳זמרת זיקים׳‪ ,‬׳מזמרים לאל׳‪ ,‬׳זמירות יחברו׳ ועוד‪ .‬לעומת זה הכתיר את דוד‬
‫המלך ׳משורר׳‪ ",‬ואת תפקיד השירה והזמרה נטל בעיקר לעצמו‪ .‬וכך אמר לאל‪,‬‬
‫בפיוט ׳שדודים נדודים׳‪ :‬׳ושיר לך אשיר ‪ /‬ושי לך אכשיר ‪ /‬במזמור ושיר ‪ /‬השירים‬

‫אשר לשלמה׳! )שו׳ ‪.(9-8‬‬
‫מכל מקום‪ ,‬נראה ששני המשוררים הגדולים התמודדו בעליל ובאופן נ מ ‪ p‬עם‬
‫נושא שירת תהילים ועם עבודת הקודש של הלוויים במקדש‪ ,‬ואין ספק שהתמודדות‬
‫זו עשתה רושם על משוררי הדור הבא‪ ,‬רמב״ע‪ ,‬ריה״ל וראב״ע‪ ,‬והשפיעה על‬
‫דעותיהם‪ .‬הללו ידעו מן הסתם את הנסיבות החברתיות והאישיות שעוררו את‬
‫המחלוקת בין הנגיד לאבן גבירול‪ ,‬אך העדיפו לא להזכירה בחיבוריהם‪ ,‬אולי מפני‬
‫שראו בכך מאורע מצער‪ 58.‬עם זאת‪ ,‬המשיכו רמב״ע‪ ,‬ריה״ל וראב״ע באותה מגמה‪:‬‬
‫הפגנת עליונותה וקדושתה של השירה המקראית בכלל‪ ,‬ושל שירת תהילים של דוד‬
‫בפרט‪ ,‬יחד עם הדגשת קדמותה של תורת המוסיקה העברית‪ ,‬על תורת המוסיקה‬

‫הערבית‪ ,‬בייחוד מבית מדרשם של ׳האחים הנאמנים׳‪.‬‬

‫ה‪ .‬השתקפות תפיסות ׳האחים הנאמנים׳ בכמה משירי אבן גבירול‬

‫אבן גבירול היה משורר ופייטן‪ ,‬שאמונתו הדתית ניזונה כידוע גם מדעות שמקורן‬
‫בפילוסופיה היוונית‪ ,‬ובייחוד הפילוסופיה הניאואפלטונית;‪ 59‬אבל הוא הנהיג‬
‫הפרדה ברורה בין שירת קודש לשירת חול‪ ,‬ובשירי החול שלו קשה למצוא התייחסות‬
‫דתית ומטאפיסית לנוכחות האל בעולם‪ ,‬למעט מקרים בודדים‪ .‬מקרים אלה מתגלים‬
‫בשירי טבע או בשירי משתאות יין‪ .‬משתאות אלה נערכו בחיק הטבע‪ ,‬בדרך כלל ליד‬
‫ערוגות מלבלבות ומלבבות‪ ,‬המעוררות התפעלות נפש בצד תחושת הודיה והערצה‬
‫לאל על מעשה ידיו בבריאה‪ .‬גם ב׳מקור חיים׳ טען אבן גבירול‪ ,‬שניתן להשיג את‬
‫מהות הבורא באמצעות התבוננות במעשיו בבריאה‪ 60.‬עמדה זו חופפת לגישת‬
‫׳האחים הנאמנים׳‪ ,‬שאיגרתם נועדה ׳להאיר ולהסביר את נפלאות הבורא׳‪ ,‬כדברי‬
‫שילוח‪ ,‬ולעורר את האדם לעבוד את האל מתוך התבוננות במעשי ידיו ובתופעות‬
‫הנגלות בטבע‪ .‬ואם מתלווה לזאת מוסיקה‪ ,‬הגורמת להזדככות הנפש‪ ,‬או־אז נשמת‬
‫האדם מתקרבת לנשמה הקוסמית ולאל‪ .‬גם בשתיית יין ניתן להגיע לתחושה של‬

‫התעלות נפש‪ ,‬בייחוד אם משתתפים במשתה נגנים מוכשרים‪61.‬‬

‫ראה‪ :‬רשב״ג‪ ,‬שירת הקודש‪ ,‬פיוט מא‪ ,‬שו׳ ‪ ,8‬שו׳ ‪ ;32‬ופיוט צא‪ ,‬שו׳ ‪.65-64‬‬ ‫‪57‬‬
‫על המחלוקת — ראה‪ :‬כ״ץ‪ ,‬מריבה‪ ,‬עמי ‪ .112-97‬רמב״ע מזכיר את המאורע רק ברמז ב׳ספר‬ ‫‪58‬‬
‫העיונים׳ )עמי ‪ ,(281‬ובמשפט הביקורת שלו על המשורר‪ ,‬ש׳נקל היה בעיניו ל ג נ ו ת את‬
‫ה ג ד ו ל י ם והרבה לגנותם׳ )עמי ‪ .(71‬על רצונו להימנע מגינוי אבן גבירול — ראה עמי ‪.73‬‬ ‫‪59‬‬
‫‪60‬‬
‫ראה‪ :‬מירסקי‪ ,‬ערכי‪ ,‬עמי ‪ ;31‬שלנגר‪ ,‬עמי ‪.6-2‬‬ ‫‪61‬‬
‫ראה‪ :‬רשב״ג‪ ,‬מקור‪ ,‬א‪ ,‬פסקה ד‪ ,‬עמי ‪ ; 10‬וראה‪ :‬שילוח‪ ,‬האגרת‪ ,‬מבוא‪ ,‬עמי ‪.7‬‬

‫על כך ראה‪ :‬שילוח‪ ,‬האגרת‪ ,‬עמי ‪.14‬‬