Page 45 - peamim 46-7

‫‪ | 42‬שרה כ״ץ‬

‫‪ 65.(4‬בתיאור פיגורטיבי־פלסטי זה כמו שילב המשורר את קטע התיאור ב׳איגרת על‬
‫המוסיקה׳ על אופן היווצרות הרעמים בענני הגשם עם תיאור קולות בעלי החיים‪,‬‬
‫המיוצגים בשיר בעדר השוורים הגועים‪ .‬והרוח‪ ,‬׳הרועה׳‪ ,‬מאיץ בהם ומטלטלם עד‬

‫שהם מתפוצצים ונבקעים בקולות געייה עזים‪.‬‬

‫ו‪ .‬תורת המוסיקה הערבית והשיר ׳יגזול שנת עיני׳‬

‫השיר שמתגלית בו הזיקה הגדולה מכול לתיאוריות המוסיקאליות הערביות הוא שיר‬
‫היין של אבן גבירול‪ ,‬׳יגזול שנת עיני׳‪ .‬זהו שיר יחיד במינו ובמשמעותו‪ ,‬ויש בו קטע‬
‫תיאורי של נגינה בכינור‪ .‬הוא השפיע מאוד‪ ,‬השפעה תמטית־רעיונית ותבניתית‪ ,‬על‬
‫שיר היין של רמב״ע‪ ,‬׳אש קדחו אוריו׳‪ ,‬שגם בו מובא תיאור דומה‪ 66.‬החוקרים‬
‫הצביעו על הקשר בין קטע הנגינה בשיר של רמב״ע לבין תפיסת המוסיקה בספרו‬
‫׳ערוגת הבושם׳‪7.‬״ סבורתני שבשיר ׳יגזול שנת עיני׳‪ ,‬שהוא שיר ק צי דה על משתה יין‪,‬‬
‫ביקש אבן גבירול לנגח את הנגיד על שיר הקצירה שלו על משתה היין ׳התדע את‬
‫פעלי׳‪ ,‬הנזכר לעיל‪ .‬לדעתי זה הוא השיר ה׳צונן׳ שאבן גבירול ׳גינה׳‪ ,‬אם בשל תוכנו‬

‫ואוירתו ׳הצוננת׳‪ ,‬וככל הנראה גם בגלל משקלו‪.‬‬

‫הנגיד שקל את שירו במשקל ׳המרובה׳)׳ואפיר׳(‪ ,‬ואילו אבן גבירול שקל את שירו‬
‫במשקל ׳השלם והסוער׳)׳כאמל׳ ו׳רג׳ז׳(‪ ,‬וזה הוא גם משקל שיר הקצירה האבוד של‬
‫יצחק אבץ כלפון‪ 68,‬וגם משקלו של ׳אש קדחו אוריו׳ לרמב״ע‪ .‬שלושה אלה סברו —‬
‫כנראה בניגוד לנגיד — שמשקל ׳השלם והסוער׳ מתאים יותר לשיר על משתה יין‪,‬‬
‫ולא המשקל ׳המרובה׳‪ ,‬משום שהריתמוס שלו קצבי יותר‪ ,‬׳ממוזג׳ והרמוני מץ‬
‫׳המרובה׳‪ 69.‬ואולי לפי טעמם נוצר במשקל זה מיזוג מוצלח יותר של ריתמוס ׳קל׳‬
‫ו׳כבד׳ ואווירה מעורבת‪ ,‬׳חמה׳ ו׳קרה׳‪ ,‬ההולמת משתה ייץ‪ .‬מיזוג מאוזץ כזה תבעו‬
‫׳האחים הנאמנים׳ בנגינה‪ ,‬כאמור לעיל‪ ,‬משום שהוא מאזץ את הלחות בגוף האדם‬
‫ומשפיע לטובה על מידותיו והתנהגותו‪ 70.‬ואכץ‪ ,‬התנהגות קרואי המשתה של הנגיד‬

‫פרשנות לשיר ראה‪ :‬צמח‪ ,‬כשורש‪ ,‬עמי ‪.131-122‬‬ ‫‪65‬‬
‫ראה‪ :‬שירמן‪ ,‬שירים‪ :‬ברודי‪ ,‬רמב״ע‪ ,‬א‪ ,‬שיר עב‪ ,‬וביאור השיר — ב‪ ,‬עמי קמב‪.‬‬ ‫‪66‬‬
‫‪67‬‬
‫על כך ראה‪ :‬פגים‪ ,‬רמב״ע‪ ,‬עמי ‪.264-263‬‬ ‫‪68‬‬
‫ראה בכתובת לשיר ׳יגזול שנת עיני׳ — שירמן‪ ,‬שירים‪ .‬יצוין ששיר הקצירה הארוך הנוסף של‬
‫אבן גבירול על משתה יין‪ ,‬׳פקד ברק שחק׳‪ ,‬שקול אף הוא במשקל זה; אבל שירו ׳שפת מזרק׳‪,‬‬ ‫‪69‬‬

‫שבו ׳גינה׳ את הנגיד‪ ,‬שקול במשקל ׳המרובה׳ כמשקל שירו של הנגיד‪.‬‬ ‫‪70‬‬
‫ראה‪ :‬שירמן‪ ,‬שקולים‪ ,‬א‪ ,‬עמי ‪ .98-89‬תצוין העובדה‪ ,‬שראב״ע מביא דוגמאות למשקלי שיר‬
‫משירי אבן גבירול יותר מכל משורר אחר‪ ,‬לרבות הנגיד‪ ,‬והדבר מעיד בלי ספק שהוא העריך את‬
‫כשרון השקילה של אבן גבירול יותר משל הנגיד‪ .‬ראה ׳ספר צחות׳‪ ,‬מהדורת ליפמאן‪ ,‬פיורדא‬

‫תקפ״ז‪ ,‬עמי ו‪-‬יא‪.‬‬
‫ראה‪ :‬שילוח‪ ,‬האגרת‪ ,‬מבוא‪ ,‬עמי ‪ ,9‬וכן עמ׳‪ 51-48,39,22,16,14‬ועוד‪ .‬בעמי ‪ 51‬נאמר כי ׳על‬
‫המוסיקאי שהוא רב אמץ להיות מסוגל להתאים את המנגינות לזמנים השונים ולנסיבות‬