Page 44 - peamim 46-7
P. 44
I 41 שירת אבן גבירול ותורת המוסיקה הערבית
בשיר הטבע שלו ׳ברק אשר עינו כעין ברקת /מתואר המשורר כמי שמתבונן
בערוגת בושם צמאה ושחוחה המשתוקקת לבוא הגשם ,ובראותו את העב ׳המינקת׳
באה ׳להיניק׳ ולהשקות את הערוגה ,הוא מביע את ריגושו ופליאתו במלים :׳ראה
לבבי נפלאות שדי בשור העב אשר תבכה והיא ]הערוגה[ שוחקת׳ )שו׳ 62.(5
התפעלות זו ממעשי הבורא בבריאה מעלה אצלו אסוציאציות מעבודת הקודש של
הכהן הגדול ,והוא מדמה לה את העב ,אשר ׳תזרוק רסיסיה ביד חרוץ ,כמו יד אהרון
על מזבחו זורקת׳)שו׳ ,(6והוא ממשיך באסוציאציה מתחום הקודש ואומר :׳קטר
שדה בושם קטורת מור למול ענן אשר נבקע ו pלצקת׳)שו׳ 63.(8גם בשיר הטבע
שלו ׳עת נצבו כנד׳ מובלטת נוכחות האל ,וכל ההתרחשויות המופלאות המתוארות
בשיר מיוחסות לפועל ידיו ונעשות תחת עינו הפקוחה .גם בשיר הטבע ׳כתב סתו׳,
המתאר ירידת גשמים ,מביע המשורר התפעלות ממעשי הבורא ,אגב הקבלה ועימות
עם מלאכת המחשבת של בצלאל בן חור במשכן ,ואומר :׳כתב סתו בדיו מטריו...
ובעט ברקיו ...מכתב עלי גן מתכלת וארגמן ,לא נתכנו כחם לחושב
במחשביו!׳.
בשיר טבע חורפי אחר ,שאין כמותו חריג בשירת התקופה ,גלומה לדעתי תפיסה
אחרת ,המצויה בתורת ׳האחים הנאמנים׳ ,ומקורה בתפיסה המטאורולוגית של
אריסטו .׳האחים הנאמנים׳ מציינים באיגרתם ,שקולו של הרעם הוא הקול החזק
ביותר בטבע ,ובתוך כך הם מתארים את אופן היווצרות העננים ,הרעם והברק,
ואומרים :׳התפוצצות הדף האויר הקר עקב האד החם העולה מן האדמה ,נדלק בתוך
העננים אור הנקרא ברק ...ולעתים קרובות יקרה שחלק מהעננים נמס ...והופך
להיות רוח משתוללת בעננים הכבדים ...כשהיא מחפשת דרך ל ה ת פ ... pקורה גם
שהעננים הכבדים נקרעים בבת אחת׳ .ובסמוך לזה הם דנים בקולותיהם של
בעלי חיים ,שלדבריהם הם עומדים ׳ביחס ישר עם מידת האורך של צוואריהם ,מימדי
לועם ,המבנה של גרונם ,והאינטנסיביות בה הם שואפים את האויר והכוח בו הם
נושפים אותו דרך פיותיהם ונחיריהם׳64.
והנה ,תיאור פיסי־מוחשי זה התגלגל והתגלם באופן פיוטי מרשים בשירו של אבן
גבירול ׳עבי שחקים כשורים געו׳ .בשיר מתוארים ענני גשם כבדים הנרדפים על ידי
רוח סוערת כעדת שוורים גועים ,שקולות געייתם העזה ממלאים את חלל העולם
והשיר .המשורר מדגיש במיוחד את כובד העננים הטעונים מים ,כשהרוח מאיצה
בהם ,ונוקט לשון תיאור זהה ללשון ׳האחים הנאמנים׳ :׳ועת כי נבקעו־נבקעו!׳ )שו׳
סיטואציה דומה מתוארת באיוב לז:יד :׳עמד והתבונן נפלאות אל׳. 62
תיאור דומה של עבודת כהן גדול במקדש ,הזאת הדם ואיזכור ׳ענן הקטורת׳ — ראה גם בפיוטו 63
׳ובכן שלמנו שפתינו׳ ,שו׳ ,9-7ו׳אלוהים אל ראשון׳ ,שו׳ ,216-215ועוד. 64
המובאות מאיגרת האחים הנאמנים — ראה :שילוח ,האגרת ,עמי .19,18ראה תיאור זה גם
ב׳ערוגת הבושם׳ ,עמי .212
