Page 47 - peamim 46-7
P. 47

‫‪ | 44‬שרה כ״ץ‬

‫שונה מאוד מזו של קרואי המשתה בשירי רשב״ג ורמב״ע‪ .‬האווירה בשירו של הנגיד‬
‫׳קרה׳ ו׳כבדה‪ /‬צוננת ואפלה ודחוסה מאוד‪ 71,‬וקרואי המשתה מאבדים את‬
‫עשתונותיהם בייץ ושוקעים ב ת ר ד מ ה כ ב ד ה ‪ .‬מצב זה דומה למצב המתואר‬
‫במעשייה שמביאים ׳האחים הנאמנים׳ באיגרתם‪ ,‬והוא נובע ממקצב נגינה מסוים‪72‬‬
‫)אנקדוטה זו רווחת בספרות היוונית‪ ,‬ומצויה גם ב׳מוסרי הפילוסופים׳(‪ .‬אבל בשירו‬
‫של אבץ גבירול האווירה ׳קלה׳ ו׳גבוהה׳ יותר וגורמת להתרוממות הרוח של‬
‫המשורר‪ .‬מסתבר שהמקצב הריתמי של משקל ׳השלם והסוער׳‪ ,‬יחד עם הנגינה‬
‫בכינור והשתייה‪ ,‬עוררו בו חוויות נפש עמוקות והלך רוח פילוסופי ומיסטי‪ ,‬וגם מצב‬
‫זה מותאם לקני המידה שקבעו ׳האחים הנאמנים׳ באיגרתם‪ ,‬והוא המצב הרצוי‬

                                                                 ‫והנכסף לנשמת האדם‪73.‬‬
‫כבר בפתח שירו של אבץ גבירול יש כמה סממנים ומאפיינים הקושרים אותו‬
‫לתפיסותיה של תורת המוסיקה הערבית‪ :‬בפתח השיר גלומה תפיסה פילוסופית‬
‫ואסטרולוגית המזכירה את ׳כתר מלכות׳‪ ,‬ונרמזות כאץ הספירות המטאפיסיות וגלגל‬
‫המזלות‪ ,‬במונחים ׳גלגל אדמה׳)שו׳ ‪ ,(5‬זריחתה של השמש )שו׳ ‪ (12‬וזוהר הרקיע‬
‫)שו׳ ‪ ,(21‬ובאיזכור המזלות ׳גדי׳ ו׳דלי׳)שו׳ ‪ 74.(13‬תופעה נוספת‪ ,‬חריגה מאוד‪ ,‬היא‬
‫קריאת המשורר לרעיו‪ ,‬משתתפי המשתה לעבוד את הבורא‪ :‬׳הבה ממר לזמורה שיר‪,‬‬
‫ובו נשתחוה לאל ולו נכרעה׳)שו׳ ‪ .(6‬והאל נזכר גם בהמשך‪ :‬׳יפתח אלוהים לזמורה‬
‫אוצרות מטר׳)שר ‪ : (10‬ורמב״ע הלך בעקבותיו ואמר בשירו שלעיל‪ :‬׳ישקה אלוהים‬
‫הזמורה ממטר ע ז ו ׳ ) ש ר ‪ .(15‬שם האל נזכר פעם נוספת באמצע השיר‪ ,‬כביכול מפי‬
‫כוס הייץ עצמה‪ :‬׳ראש נשאה לרום‪ ...‬ובשם אלוהי יעקב נשבעה׳)שר ‪ .(23‬הזכרת‬
‫שם האל ועבודתו בשיר ייץ הוא ענייץ מוזר ביותר‪ ,‬ולא יעלה על הדעת שפייטץ דתי‬
‫כאבץ גבירול יקשור את עבודת האל במשתה יץ‪ .‬הדבר מוצדק רק בשל המשמעות‬

                         ‫הדתית־מטאפיסית המוקנית לשיר — כפי שנפרט בהמשך‪.‬‬
‫בבית הבא המשורר אומר‪ :‬׳ונקדמה כנור כצנור יהמה‪ ,‬נגד ענץ קיץ כמו שור געה׳‬
‫)שר ‪ .(7‬והנה געיית השור‪ ,‬המזכירה את שירו הקודם‪ ,‬מוצבת מתוך הנגדה ל׳ענץ‬
‫קיץ׳‪ 75,‬ואף דימוי זה הוא מוזר ובלתי מובץ‪ ,‬אלא אם נייחסו לאיכות המנוגדת של‬

‫ההולמות‪ .‬הוא חייב‪ ,‬אפוא‪ ,‬במסיבת רעים‪ ,‬בחגיגות ובמשתאות להתחיל במודוסים שיש בהם‬                       ‫‪71‬‬
                        ‫כדי לעודד את דרך המוסר‪ ,‬לגרום לאצילות האופי לותרנית ולנדיבות׳‪.‬‬               ‫‪72‬‬
                                                                                                     ‫‪73‬‬
                ‫ראה‪ :‬רצהבי‪ ,‬שירת‪ ,‬עמי ‪ .435‬וראה בנדון גם ׳מוסרי הפילוסופים׳‪ ,‬עמי ‪.523‬‬                ‫‪74‬‬
                                   ‫ראה‪ :‬שילוח‪ ,‬האגרת‪ ,‬עמי ‪ :51‬׳מוסרי הפילוסופים׳‪ ,‬עמי ‪.519‬‬
                                                                         ‫ראה‪ :‬שילוח‪ ,‬האגרת‪ ,‬עמי ‪.30‬‬  ‫‪75‬‬

‫כך הנוסח אצל שירמן‪ ,‬שירים‪ ,‬והוא טוב יותר מהנוסח בדיואן רשב״ג‪ ,‬ברודי־שירמן‪ .‬על נושא‬
‫הגלגלים והמזלות — ראה גם ׳כתר מלכות׳‪ ,‬בייחוד פסקה כב‪ .‬נושא זה תופס מקום נרחב‬
‫באיגרת ׳האחים הנאמנים׳‪ :‬על ׳אפודת המזלות׳ — ראה לעיל וגם‪ :‬שילוח‪ ,‬האגרת‪ ,‬עמי‪.49‬‬
‫בבית זה מצויים שני צמדי ניגודים‪ ,‬נרדפים ומוצלבים‪ :‬כינור לעומת צינור‪ ,‬וענן קיץ לעומת שור‬
‫געה‪ ,‬אך גם כינור לעומת ענן קיץ‪ ,‬וצינור לעומת שור‪ .‬עקב החריזה המשולשת של כינור‪ ,‬צינור‬
‫ושור‪ ,‬בולט כאן המצלול ומעצים את ההדהוד המוסיקאלי בקטע כולו‪ .‬חריזה זהה מופיעה גם‬
‫בפיוטו ׳שובב כלילי׳‪ ,‬שו׳ ‪ : 16-15‬וטמון כאן רמז לשיר היין של דונש בן לברט‪ ,‬׳ואומר אל‬

               ‫תישן׳‪ :‬׳ורגש צנורים‪ ,‬והמית כנורים‪ ,‬עלי פה השרים‪ ,‬במנים ונבלים׳)שו׳ ‪.(3‬‬
   42   43   44   45   46   47   48   49   50   51   52