Page 47 - peamim 46-7
P. 47
| 44שרה כ״ץ
שונה מאוד מזו של קרואי המשתה בשירי רשב״ג ורמב״ע .האווירה בשירו של הנגיד
׳קרה׳ ו׳כבדה /צוננת ואפלה ודחוסה מאוד 71,וקרואי המשתה מאבדים את
עשתונותיהם בייץ ושוקעים ב ת ר ד מ ה כ ב ד ה .מצב זה דומה למצב המתואר
במעשייה שמביאים ׳האחים הנאמנים׳ באיגרתם ,והוא נובע ממקצב נגינה מסוים72
)אנקדוטה זו רווחת בספרות היוונית ,ומצויה גם ב׳מוסרי הפילוסופים׳( .אבל בשירו
של אבץ גבירול האווירה ׳קלה׳ ו׳גבוהה׳ יותר וגורמת להתרוממות הרוח של
המשורר .מסתבר שהמקצב הריתמי של משקל ׳השלם והסוער׳ ,יחד עם הנגינה
בכינור והשתייה ,עוררו בו חוויות נפש עמוקות והלך רוח פילוסופי ומיסטי ,וגם מצב
זה מותאם לקני המידה שקבעו ׳האחים הנאמנים׳ באיגרתם ,והוא המצב הרצוי
והנכסף לנשמת האדם73.
כבר בפתח שירו של אבץ גבירול יש כמה סממנים ומאפיינים הקושרים אותו
לתפיסותיה של תורת המוסיקה הערבית :בפתח השיר גלומה תפיסה פילוסופית
ואסטרולוגית המזכירה את ׳כתר מלכות׳ ,ונרמזות כאץ הספירות המטאפיסיות וגלגל
המזלות ,במונחים ׳גלגל אדמה׳)שו׳ ,(5זריחתה של השמש )שו׳ (12וזוהר הרקיע
)שו׳ ,(21ובאיזכור המזלות ׳גדי׳ ו׳דלי׳)שו׳ 74.(13תופעה נוספת ,חריגה מאוד ,היא
קריאת המשורר לרעיו ,משתתפי המשתה לעבוד את הבורא :׳הבה ממר לזמורה שיר,
ובו נשתחוה לאל ולו נכרעה׳)שו׳ .(6והאל נזכר גם בהמשך :׳יפתח אלוהים לזמורה
אוצרות מטר׳)שר : (10ורמב״ע הלך בעקבותיו ואמר בשירו שלעיל :׳ישקה אלוהים
הזמורה ממטר ע ז ו ׳ ) ש ר .(15שם האל נזכר פעם נוספת באמצע השיר ,כביכול מפי
כוס הייץ עצמה :׳ראש נשאה לרום ...ובשם אלוהי יעקב נשבעה׳)שר .(23הזכרת
שם האל ועבודתו בשיר ייץ הוא ענייץ מוזר ביותר ,ולא יעלה על הדעת שפייטץ דתי
כאבץ גבירול יקשור את עבודת האל במשתה יץ .הדבר מוצדק רק בשל המשמעות
הדתית־מטאפיסית המוקנית לשיר — כפי שנפרט בהמשך.
בבית הבא המשורר אומר :׳ונקדמה כנור כצנור יהמה ,נגד ענץ קיץ כמו שור געה׳
)שר .(7והנה געיית השור ,המזכירה את שירו הקודם ,מוצבת מתוך הנגדה ל׳ענץ
קיץ׳ 75,ואף דימוי זה הוא מוזר ובלתי מובץ ,אלא אם נייחסו לאיכות המנוגדת של
ההולמות .הוא חייב ,אפוא ,במסיבת רעים ,בחגיגות ובמשתאות להתחיל במודוסים שיש בהם 71
כדי לעודד את דרך המוסר ,לגרום לאצילות האופי לותרנית ולנדיבות׳. 72
73
ראה :רצהבי ,שירת ,עמי .435וראה בנדון גם ׳מוסרי הפילוסופים׳ ,עמי .523 74
ראה :שילוח ,האגרת ,עמי :51׳מוסרי הפילוסופים׳ ,עמי .519
ראה :שילוח ,האגרת ,עמי .30 75
כך הנוסח אצל שירמן ,שירים ,והוא טוב יותר מהנוסח בדיואן רשב״ג ,ברודי־שירמן .על נושא
הגלגלים והמזלות — ראה גם ׳כתר מלכות׳ ,בייחוד פסקה כב .נושא זה תופס מקום נרחב
באיגרת ׳האחים הנאמנים׳ :על ׳אפודת המזלות׳ — ראה לעיל וגם :שילוח ,האגרת ,עמי.49
בבית זה מצויים שני צמדי ניגודים ,נרדפים ומוצלבים :כינור לעומת צינור ,וענן קיץ לעומת שור
געה ,אך גם כינור לעומת ענן קיץ ,וצינור לעומת שור .עקב החריזה המשולשת של כינור ,צינור
ושור ,בולט כאן המצלול ומעצים את ההדהוד המוסיקאלי בקטע כולו .חריזה זהה מופיעה גם
בפיוטו ׳שובב כלילי׳ ,שו׳ : 16-15וטמון כאן רמז לשיר היין של דונש בן לברט ,׳ואומר אל
תישן׳ :׳ורגש צנורים ,והמית כנורים ,עלי פה השרים ,במנים ונבלים׳)שו׳ .(3
