Page 51 - peamim 46-7

‫‪ | 48‬שרה כ״ץ‬

‫משוקעים גם רעיונות ועניינים מספרו הדידקטי־פסיכולוגי ופיסיולוגי של אבן‬
‫גבירול‪ ,‬׳תיקון מידות הנפש‪ /‬הספוג כאמור השפעות מספרו של חוניץ אבץ אסחאק‬
‫׳מוסרי הפילוסופים׳‪ .‬קווי הדמיון הבולטים בין השיר לבין החיבורים הללו הם‬
‫בתחום התיאורטי‪ :‬השפעתה של הנגינה ושל ׳בת הזמורה׳ על מזגו ומידותיו של‬
‫המשורר‪ 87.‬יצוין כי ב׳תיקון המידות׳ אבן גבירול מביא שיר ערבי על השפעת היין על‬
‫נפש השותה‪ ,‬הגורמת ׳להתבטלות החושים׳)שם‪ ,‬עמי ‪ ;(60‬וב׳מוסרי הפילוסופים׳‬
‫יש התייחסות רבה להשפעות ההדדיות שבין שתיית יין למוסיקה‪ .‬המידות הנרמזות‬
‫בשיר‪ ,‬המופיעות גם ב׳תיקון המידות׳ וגם בשני החיבורים הערביים שלעיל‪ ,‬הן‬
‫הנדיבות והחסד‪ ,‬היגונים והדאגה‪ ,‬אומץ הלב במלחמה לעומת אכזריות כשל אריה‬

‫טורף‪ 88,‬וכן השמחה והתעלות הנפש‪ ,‬והחריצות בעבודת האל‪89.‬‬
‫מידת הנדיבות ו ה ח ס ד בשיר כפולה‪ :‬נדיבות וחסד הבורא‪ ,‬השולח את ׳אוצרות‬
‫המטר׳ שלו לערוגה ולזמורה)שו׳ ‪ ,(10-9‬ונדיבות וחסד של הזמורה‪ ,‬הנותנת למשורר‬
‫ולרעיו את ׳בתה׳ ׳במוהר קל‪ /‬בקשר למידה זו‪ ,‬מובא ב׳תיקון המידות׳ הפסוק‬
‫ממשלי ׳שלח לחמך על פני המים׳ וכוי‪ ,‬ומבואר שם‪ ,‬שהנותן עתיד לקצור את פרי‬
‫נתינתו)עמי ‪ ,(97‬ומסתבר שתופעה זו מתרחשת גם בשיר‪ .‬מידת ה ש מ ח ה היא ניגודה‬
‫של מידת הדאגה; וב׳תיקון המידות׳ נאמר‪ ,‬שהדאגה היא כמו ׳המרה השחורה׳‬
‫)המתאימה למיתר ׳בם׳(‪ .‬הדאגה המשתלטת על הנפש ׳בעבור הדברים הדרושים‬
‫]ולא נתקיימו[ והנפש תגיע למצב שכמעט ימית אותה‪ ,‬בהפקד הדברים האהובים‬
‫עליה׳)עמי ‪ — (70‬ובשיר נאמר‪ ,‬שהיגונים והדאגה כמעט שהמיתו את המשורר)שו׳‬
‫‪ ,(33-31‬אך השתייה והנגינה הצילוהו‪ ,‬כיווץ ש׳בת הזמורה׳ הקוסמת )שו׳ ‪(30‬‬
‫׳המיתה׳ את ׳היגונים׳ והחייתה את ׳הרפאים‪ /‬המתים‪ 90.‬ב׳תיקון המידות׳ הדאגה‬
‫משולה לעיר מבוצרת )עמי ‪ ,(74‬שיש לכבוש אותה ולהכניעה במלחמה‪ :‬וגם בשיר‬
‫משולה הדאגה לעיר יריחו המבוצרת)שו׳ ‪ ,(33‬ונדרשת מהמשורר תכונת אומץ ה ל ב‬
‫במלחמה כדי להכניע עיר זו‪ ,‬המשולה גם ל׳ארי׳ טורף )שו׳ ‪ .(32‬לפי ׳תיקון המידות‪/‬‬
‫מידת אומץ הלב ראויה ל׳אדם האציל‪ /‬בתנאי שישמור על האיזון והמזיגה המתונה‪,‬‬
‫ואיזון כזה מקובל גם על דעתם של ׳האחים הנאמנים‪ 9,/‬על מידת ה ש מ ח ה‬

‫‪ 87‬על השפעה כגון זו ראה גם ׳ערוגת הבושם׳‪ ,‬עמי ‪ ,218‬וכן ׳מוסרי הפילוסופים‪ /‬עמי ‪.521-520‬‬
‫‪ 88‬דימוי זה של אריה טורף בהקשר למידת האכזריות‪ ,‬ראה‪ :‬רשב״ג‪ ,‬תיקון‪ ,‬עמי ‪ ,66‬וכן בשיר להלן‪.‬‬
‫‪ 89‬על החריצות בעבודת האל — ראה‪ :‬רשב״ג‪ ,‬תיקון‪ ,‬עמי ‪ :94-91‬׳ערוגת הבושם׳‪ ,‬עמי ‪:220‬‬

‫שילוח‪ ,‬האגרת‪ ,‬עמי ‪.15‬‬
‫‪ 90‬בת ׳הזמורה׳ בשיר זה היא בעלת משמעות כפולה‪ ,‬חיובית ושלילית‪ :‬היא עדינה ורכה ואוורירית‬
‫ושקופה‪ ,‬אך גם קוסמת ומכשפה‪ ,‬כמו אשת בעלת האוב בעין דור‪ ,‬ונרמז כאן התפקיד של‬
‫׳הזמורה׳ ביחזקאל ח‪:‬יז‪ ,‬הקשור בענייני כישוף‪ .‬גם בשיר הקצידה השני שלו על היין‪ ,‬׳פקד ברק‬
‫שחק׳‪ ,‬מתוארת בת הגפן כ׳בתולה׳ וגם כמכשפה )שו׳ ‪ .(12‬אגב‪ ,‬השם ׳זמורה׳ מזכיר גם את‬

‫השם הערבי ׳מזמור׳‪ ,‬הוא שיר‪ .‬על כך — ראה‪ :‬סימון‪ ,‬עמי ‪.205‬‬
‫‪ 91‬י גם בעיניהם נחשבת מידת אומץ הלב לעניין חיובי‪ ,‬והם מזכירים מקצב מסוים שבכוחו לעודד‬
‫מידה זו בשעת קרב — ראה‪ :‬שילוח‪ ,‬האגרת‪ ,‬עמי ‪ .16,13‬על השפעת הנגינה והיין על הגבורה‬

‫ב מ ל ח מ ה והרחקת הדאגה — ראה ׳מוסרי הפילוסופים׳‪ ,‬עמי ‪.523‬‬